בס״ד
כנראה שבשנים קדמוניות לא היתה עולה שאלה כזו בכלל, אבל כיום כשהעולם לא כל כך מחשיב את כוחה של קללה, נראה לנו מוזר שאומה כך תבחר להילחם בנו.
ראשית הבה ונראה את הרקע לבחירתם בקללות:
וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי: {ג} וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
בפשיטות מלחמת ישראל בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן וניצחונותיהם המזהירים הפילו את חיתתם על עמי האזור ועל מואב. ומסתבר שהמואבים אמרו לעצמם אם האמורי לא עמדו בפני ישראל, מי אנו שנצליח לעמוד בפניהם.
אבל באמת הסיפור יותר עמוק וחכמת בלק ועמו גם כן. מבאר כאן הנועם אלימלך( רבי אלימלך מליזנסק) :
"וירא בלק כו' אשר עשה ישראל לאמורי", והבין שבודאי מחמת גודל צדקת ישראל נצחו לסיחון ועוג,
(עד כאן) . בלק הבין מה שהרבה מנהיגים היום לא מבינים, הוא הבין שהנצחונות במלחמות ( לפחות של עם ישראל), מתחילות מהזכויות של העם מצדקת הדרך שלהם. ( וחלילה להיפך כשמצב האומה ירוד) . זהו אחד המסרים הכי בולטים בספרי התנ״ך.
יותר מזה הבין בלק בחכמתו וכך מוסיף לבאר הנועם אלימלך :
או יאמר עד"ז "וירא בלק כו'", כי בלק היה מבין בישראל שיכולין לפעול בדיבור שלהם כל מה שרוצים, ע"ד שאמרו הצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וזהו "וירא" לשון הבנה, שהבין "את כל אשר עשה ישראל" הוא "לאמורי", כלומר בשביל אמורי הוא הדיבור, וזהו שאמרו אין כחו אלא בפיו.(עד כאן)
אם כן לדעת הנועם אלימלך הוא גם זיהה את הנשק הכי עוצמתי דיש לנו, את הפה. בכל אופן מדוע מואב לא בחר להילחם בנו בדרך העולם, בחרב והעדיף להילחם בנו גם בפה?
הפסוק הבא מסביר לנו:
וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
אנו פוגשים כאן מגור, פחד מהעם כי רב הוא. אז אם עם ישראל כה רב וחזק, אולי לא כדאי לכם המואבים להילחם בהם כלל, ותנסו להשלים איתם?
המשך הפסוק אומר ויקץ מואב מפני בני ישראל. מה פרוש ויקץ?
רש״י ועוד פרשנים רבים מסבירים שהם קצו בחייהם. לא רצו לחיות בראותם את בני ישראל. צריך להבין מדוע בנו ישראל גרמו להם לקוץ בחייהם, אבל לפני כן אנו מבינים שהפסוק בא להסביר לנו מדוע הם בחרו בדרך ״מוזרה״ וביקשו לקלל אותנו, כי כוחנו רב מבחינה מוסרית, ואנו המון אדם, וגם צבאות חזקים כמו של האמורי לא עמדו כנגדנו, ומצד שני לא שייך היה להם להשלים איתנו כי חייהם אינם חיים כל זמן שהם רואים אותנו מול הפנים. אז אין דרך להילחם ולא להשלים, נשאר להם לנסות לסכסך בינינו לבין השם אלוהינו.
אז באמת למה קצו בחייהם?
מבאר כאן הנועם אלימלך תורה מדהימה בנפש האדם וכך כותב:
כי האדם לפי מדרגתו שעובד כך ממשיך עליו, ואותן שעבדו מיראה המשיכו על עצמם יראה מלמעלה והיו אימתם מוטלת על שונאיהם, ולכך "ויגר מואב מפני העם". "ויקוצו מפני בני ישראל" אותם המרומזין בחינת "ישראל", והם הצדיקים גדולים העובדים מאהבה המשיכו על עצמם אהבה גדולה, ולכך קצו מואב בחייהם כי זה בלתי אפשרי לרשע לקבל אהבה בלבו, לכן קצו בחייהם ע"י האהבה שלא יוכלו לקבל.( עד כאן)
יסוד גדול למדנו כאן, מי שעובד את השם מיראה גורם לכך שהעולם גם יתייחס אליו בהתאם. ומי שעובד השם מאהבה גורם שהעולם יאהב אותו. אולם כאן מסביר רבי אלימלך, לא היה מקום בלב הרשעים האלה למלא אהבה ולכן הם הרגישו שחייהם אינם חיים. כמובן הפתרון המתבקש היה שיתחילו לעשות משהו חיובי עם החיים שלהם, שיתחילו לאהוב, אבל זו עבודה קשה, יותר קל היה להם לנסות להוריד אותנו מדרגתנו, ואז אפשר להמשיך ולשבת בבוץ בכיף.
אייך זה בא לידי ביטוי שהעם הרבה יותר מפחיד מהצדיקים?
כותב הנועם אלימלך:
כי ידע בהם שהם צדיקים גמורים ואינם יודעים לנקום נקם רק שהיה מתיירא משאר העם, וגם כאן אותם הצדיקים הנקראים "בני ישראל", מהם לא היו מתייראין כי היו בטוחים בעיניהם, אבל מפשוטי העם היו מתייראין, וזהו "ויגר מואב מפני העם", ודקדק לומר אצל בני ישראל "ויקץ" לומר שלא היו מתייראין מן הצדיקים אשר הם מדריגת בני ישראל אלא קצו במעשיהם הטובים, כדרך הרשעים שאינם יכולין לסבול מעשיהם, ולא כן דרך הצדיקים השמחים בטוב אחרים יותר מאד. וק"ל.( עד כאן)
נראה שזה אחד המניעים העיקריים באומות העולם לשנאת ישראל, דוקא גודל מידת האהבה שמצויה בקרבנו גורמת לאנשים לנסות להוריד אותנו מדרגתנו. אבל כאמור בפרשתנו מה אקוב לא קבה אל, אין דרך לשום אומה לעצור את תהליך תיקון העולם, לבטל את הברית הישנה בין ה' לבינינו, רק פתרון אחד יכול לעזור לכל אלה שקצים בחייהם, לפתח את האהבה. האהבה לטוב. האהבה לנושאי הטוב בעולם. ( ממליץ ללמוד את ערך אהבה בפלא יועץ)
אם נדע לאהוב
בחיבה וברוך
החושך יעלם
והאור ימלוך.
אם נדע לאהוב
העולם אז ישקוט...( מתוך השיר אם נדע לאהוב כתב יעקב שבתאי)
בברכת שבת שלום בעז מלט