בס"ד עש"ק פרשת נח
עד המבול האנושות נאסרה באכילת בשר ואכן הבריות לא אכלו בשר אבל עשקו חמסו וקיימו יחסים מקולקלים. השחיתות האנושית הביאה להשחתת העולם במבול. לאחר המבול שינה הקב" ה את כללי המשחק בעולם. וכך אומר לנח:
א וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ. ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל. ד אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם. ושֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.
נאמר על הקב"ה שלא אדם הוא להינחם. דהיינו בשונה מהאדם שעושה דברים ואחר כך מתחרט. הקב"ה שאין לפניו מעצור והכל צפוי וגלוי לפניו, גם אין לו חרטות. אם כן למה כאן השם משנה את כללי המשחק ומוריד ציפיות מהאנושות, והתיר אכילת בשר?
ברור שהשם לא התייאש מהעולם, אבל הוריד ציפיות באופן "זמני" לכמה אלפי שנים. הוא "אמר" לאנושות כשהייתם באותו מעמד עם החיות בו אסור היה לכולם לאכול בשר ורק מותרים הפירות והירקות, זה לא הסתיים טוב, מספרים שהיו אז גם בתי בושת לחיות. המבול חוץ מלהשחית את העולם גם חשף מצד שני את מעלת האדם, הנה האדם לא רק יכול להרוס את העולם הוא יכול גם להציל, נח ומשפחתו הצילו את החיות! לאחר המבול ירדה עצבות על המשפחה, וחוסר רצון להוליד ילדים. אגב מחקרים הראו שרמת הילודה הינה שיקוף למצב הרוח ובריאות הנפש של החברה האנושית. כנגד זה בא הקב"ה וציווה פרו ורבו ומילאו את הארץ. הדיבור האלוהי מכונן, מחיה ונותן תקוה לאדם. לאחר המבול האדם הובדל משאר הבריאה על ידי השם: וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.
כיוון שלפני המבול היה טשטוש גבולות בין חלקי הבריאה שהביא לגזל וקיום יחסי מין מעוות בבריאה, בא הקב"ה והוריד ציפיות שמטרתן לחדד בשלב ראשון את מקומו ומעלתו של האדם כלפי שאר הבריאה. ואכן גם מופיע בפרשתנו תיאור מעלת האדם: כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.
כאשר התוכנית האלוהית העבירה לעמדת המתנה את חזון הצמחונות, עד שהאנושות תקבל את מקומה הנכון ביחס לשאר הבריאה. עד אז תאכלו חיות אבל אל תאכלו איש את אחיו. תדאגו לכלל הבריאה "לעובדה ולשומרה".
היוצא מדברנו שאמנם זו יכולה להיות עלית מדרגה להיות צמחונים, לחזור לקומת החיות שלפני המבול, אבל היא שייכת וחיובית רק אם היא באה על הקומה הבסיסית יותר של הכרת מקומו של האדם בעולם. לכן הצמחונים המכריזים שהריגת חיות היא רצח- להם דווקא אסור להיות צמחונים כי הם מבולבלים ולא מבינים את מקומו של האדם בעולם. כמוהם גם הנמנעים מלנסות את התרופות על החיות לפני שנותנים אותן לבריות. חובה לנסות את התרופות על החיות אם ישנו חשש אפילו קל שמסוכנות הן לאנשים.
מה שאני מנסה לומר שהצמחונות לא מתאימה לכל אחד עדין. ראיתי צמחונים שלא אוכלים חיות אבל " אוכלים" אנשים בעצבים שלהם. אכילת בשר יכולה לעזור לאנשים כאלה לשחרר יצרים חייתים החבויים בהם ולהיות יותר אנושיים כלפי אחרים.
יחס עם זאת עיננו הרואות את התהליך המבורך של חזרת העולם לחיי צמחונות, והיא עוד נדבך חשוב בתהליך תיקון עולם במלכות שדי.
כיצד אכילת הבשר נהפכה מדבר שהותר לדבר מצוה במצבים מסוימים? מצוה מסמנת נושא שיש בו תיקון. מצוה לא אומרת שזו התכלית שלנו. לכן בעתיד מצוות עתידות להיבטל.(מסכת ברכות ס"א ע"ב) אז יש באכילת הבשר תיקונים. המקובלים קוראים לזה העלאת ניצוצות. ובשפה פשוטה נראה להסביר כך, יש חיות בחיות ובצמחים. החיות שבהם נועדה לשרת את האנושות שנועדה להוביל את מהלך תיקון העולם. באכילת הבשר החיות שבחיות נבלעת באיברי האדם ועולה קומה לחיות אנושית. רק השאלה היא האם האדם שאכל את החיה אכן חי את הקומה שאליה נועד. לכן חכמינו אמרו שעם הארץ אסור לו לאכול בשר.
כיצד נוכל להעלות את הניצוצות שבחיות כשנפסיק לאכול אותן?
א. אכילה איננה הדרך היחידה להעלאת ניצוצות.
ב. מעין זה מצאתי באור החיים הקדוש ששואל, אם ישראל לא היו חוטאים בחטא המרגלים ולא היו מסתובבים במדבר ארבעים שנה, כיצד היו מלקטים את הניצוצות שבמדבר? והוא עונה שאז היה בכוחם להעלות את הניצוצות מארץ ישראל . הם היו ממגנטים את הניצוצות לארץ אפילו שהם רחוקים מהם גאוגרפית. הנפילה של האומה הצריכה אותנו להסתובב בכל ארצות תבל כדי ללקט את כל הניצוצות.
ג. כשהחיות מספקות לנו את המשי, הצמר, הדבש והחלב. מנסות את התרופות, מזבלות את השדות גם בזה הן שותפות למפעל העולמי.
ד. הקרבת קורבנות מהחיות גם מעלה מהן את הניצוצות.
לסיכום: הצמחונות היא חזון מבורך. ברם לא לכל אחד זה כבר מתאים . מי שרוצה להיות צמחוני צריך לבדוק אם לא יוצא שכרו בהפסדו גם בריאותית וגם מוסרית. מי שטוען ששחיטת חיות היא רצח- אסור לו להיות צמחוני. ברוך השם שיותר ויותר אנשים מגיעים למסקנה שמוטב להם להפסיק לאכול בשר. מי שמשיקולים בריאותיים נהיה צמחוני סביר להניח שגם מבחינה מוסרית זה מתאים לו.