בתחילת פרשת וישב מובאים חלומות יוסף בגינם האחים שנאו אותו, מכרו אותו לעבד, ירדנו לגלות, ומתוך כך הם גם התממשו. המתח מלווה אותנו כל הדורות, ועד היום אנו עוד מתבוססים בשל כך בבוץ המריבות הפנימיות. ואנו למדים מדברי יחזקאל הנביא (יחזקאל לז) שהחיבור בין שני הכוחות האלו זו משימת הגאולה.
חלומות יוסף מציפים לנו את מקומם של החלומות כסוג של נבואה , של גילוי שמימי המעורר אותנו לממש את ייעודנו בעולם.  הבא ננסה לעמוד במעט על עניינם של חלומות יוסף.

 וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ .  וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם:  שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי . וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי . וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו. 

וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי . וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ:  הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ, אָרְצָה .  וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר.


הבא ננסה לעמוד קודם על עניין החלום הראשון:
מסביר המלבי"ם: שלוש פעמים יוסף אומר והנה. בכך הוא מחלק את החלום לשלוש.
שלב ראשון: מאלמים אלומים בתוך השדה. השדה רומז לאומות העולם וכאן כל אחד עוסק בבניית האלומה שלו. בפיתוח האישיות הפרטית שלו. אפשרות אחרת להבין את השדה כמושג מופשט, יוסף נמצא בשדה שלו. הוא מאמין ומרגיש בעצמו שכוחו רב ונכון לו ייעוד גדול.

שלב שני : קמה אלומתי וגם ניצבה, תקומה ושררה שיוסף זוכה לה מעצמו לא מכוחם של אחרים. כפי שאחר כך אכן במתרחש שיוסף עלה לגדולה במצרים וזכה להיות שליט בכל ארץ מצרים.
שלב שלישי, רואה יוסף שאחיו מסובבים אותו ומשתחוים לו. כאן נשמע שזה יבוא מהם, שאחיו ימליכו אותו למלך עליהם. לכן כשאחיו שומעים חלומו הם שואלים אותו: הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ:
יש סתירה בחלומך, מחד נראה שתמשול מעצמך ואז נראה שתמלוך עלינו משמע מרצוננו? וכי אתה חושב שאנו מרצונו נמליך אותך?!.

אך באמת כך התממש החלום. יוסף בתחילה משל מעצמו ובהמשך "הומלך" על ידי האחים. גם התממש עניין האלומות שבחלום. יוסף עלה לגדולה בזכות האלומות שהוא אסף מכל ארץ מצרים.
חלום חקלאי: נקודה חשובה לתת עליה את הדעת, לחלום על אלומות בשדה כשחיים במשפחה של רועי צאן, זה חידוש גדול. משחר היסטוריה אנו רואים מתח בין רועי הצאן לבין עובדי האדמה. הביטוי הראשון למתח התגלה בקצר בין קין להבל. רועי הצאן על פי רוב נוטים לרוחניות. לעומתם עובדי האדמה הרבה יותר קשורים לעולם הזה. רוב המנהיגים  בישראל בימי התנ"ך באו מאחר הצאן. אבל יוסף חלם על אלומות בשדה. וכשעלה לגדולה במצרים, פעל יוסף לרומם ולתקן את עובדי האדמה. מצרים עצמה היתה ארץ עובדי אדמה. כי תועבת מצרים כל רועה צאן. השלמת התיקון של עובדי האדמה לא הושלמה בידי יוסף. בהמשך כשניתנה לנו התורה , זכו החקלאים בכמה מצוות מיוחדות בשבילם.

החלום השני:
יוסף, כבר ראית שהאחים לא אוהבים במיוחד את עניין החלומות שלך, אז מדוע אתה בא אליהם שוב עם החלום שלך? ייתכן שיוסף רצה להניח את דעתם, כביכול אומר להם, ראו שאני לא חולם עליכם אלא על השמש והירח. אז אולי גם החלום הראשון מדבר על עניינים אחרים ולא עליכם. אבל יותר נראה לי שיוסף בא עליהם כדי לתת להם הזדמנות לפתור החלום כראות עיניהם. מכיוון שחלומות הולכים אחר הפתרון. אז יוסף מאפשר לאחים לפתור החלום בכיוון שמתאים להם.  אבל אז בא אביו שכנראה רצה גם הוא לפייס הבנים,  ופתר ליוסף החלום השני כך שמדבר גם הוא על המשפחה. אמנם הוא בחר כך לפתור כדי להוכיח שאין חלום זה הגיוני, הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ, אָרְצָה . הדגש על אימך , הרי היא כבר לא בין החיים?! כאן האחים התחילו לקנא. דווקא היות החלום לא הגיוני, גרם להם להבין שהוא שמימי ולכן החלום דווקא הולך חלילה להתממש.

עניין החלומות ע"פ הזהר.
פרשת וישב (קפב עד קפג)
יש בנבואה שש דרגות. החלום זו הדרגה השישית בנבואה( דהיינו הכי נמוכה). מצד אחד יש בחלום אחד משישים בנבואה. מצד שני אין חלום שאין בו דברים בטלים. בגלל שהחלום מדרגה שישית אזי הדיבור עומד מעליו ולכן החלום הולך אחר הפותר. לכם צריך פתרון טוב. לכן ילך החולם לאדם שאוהבו כדי שיפתור חלומו. כאשר בני אדם הולכים לישון נשמתם עולה למעלה ושם הקב"ה מודיע לנשמה של האדם אותם הדברים שעתידים לבוא לעולם בהתאם למחשבות של האדם בשעות היום.  יוסף הלך לאחיו שיפתרו לו החלום, אבל הם לא אהבו אותו וגרמו לעיכוב של עשרים שנה שיתעכב מימוש החלום.
מה דינו של חלום שלא נפתר? ממשיך הזהר לבאר:
רבי חייא ורבי יוסי היו שכיחים אצל רבי שמעון. שאלו אותו האם חלום שלא נפתר יתקיים או לא? ענה להם שהוא יתקיים אבל החולם לא יודע מזה.
ועוד אמר להם שכל דבר שמגיע לעולם לפני בואו יש עליו הכרזה בשמים. כשיש נביאים בעולם אזי הם שומעים מזה. כשאין נביאים אז שומעים החכמים. ואם לא אז יורד לעולם בחלום. ואם לא בחלום אז מופיע בציפורי השמיים.

חלומותיו של יוסף התממשו על אפם וחמתם של אחיו. הם היו לטובתם אף שלא חשבו כך. החלום השני מעבר לפתרונו כפי שפתר אביו, גם מבטא את החלום להשתחרר מכבלי הטבע. לגלות את הקדושה שמעל לטבע. לתקן את העולם. לדבוק באין סוף ברוך הוא.
חלומות טובים לכולם.