2

 

 

שאלה: האם אדם יכול להיות בי"ד באדר בירושלים ובט"ו באדר לישון במקום פרוז וכך להיפטר ממצות הפורים?

תשובה: אי אפשר להיפטר ממצוות הפורים, מי שלן בי"ד באדר בירושלים אז חלה עליו מצות הפורים ביום ט"ו גם אם לא יהיה בירושלים ביום זה. (הרב צבי פסח פרנק פוסק שבמקרה שאדם עבר דירה ממש ולא רק לן ללילה אחד אז באמת יפטר ממצות הפורים)

שאלה: האם אפשר להתחייב בשני הפורים? ללון בי"ד בעיר/ישוב פרוז וביום ט"ו באדר ללון בירושלים?

תשובה: בירושלמי (מגילה פרק ב, הלכה ג) מובאת הלכה שמי שעקר דירתו ביום ט"ו לכרך(מוקף) אזי מתחייב בזה ובזה. נכון לחלק לשני מקרים: בן כרך שלן בי"ד בעיר וחזר לט"ו לכרך, בן עיר שנוסע לכרך ליום ט.

מקרה א-בן כרך שלן בי"ד בעיר וחזר לט"ו לכרך: הרשב, הריטב, המאירי , הרמ"ע מאנו , הגר"א החיד, המ"ב ועוד פסקו על פי הירושלמי שבן כרך שלן בעיר בי"ד וחזר לכרך לט"ו שמתחייב בשני ימי הפורים, ממילא גם מברך על המגילה ביום ט”ו. והובא בבית יוסף, משמע שכך פוסק המחבר. לעומתם כף החיים פוסק שביום ט"ו לא יברך על המגילה, כי גם בן כרך שקרא בי"ד המגילה יצא ידי חובה. כמוהו גם פוסק הרב עובדיה יוסף מטעם ספק ברכות להקל. על סברת כף החיים ענו הפוסקים שלא דומה מי שהתחייב במצוה גם בעיר וגם בכרך למי שמחויב רק בכרך. הלכה למעשה, כיוון שרוב מנין ובנין פסקו שמתחייב בשני ימי הפורים יכול אף לברך על המגילה ביום ט. אמנם עדיף שישמע ברכה מבן כרך שלא יצא מהעיר בי.

מקרה ב- בן עיר ששוהה בעיר ביום י"ד ונוסע לכרך ליום ט:

המ"ב מביא את השלטי גיבורים והגר"א שפוסקים על פי הירושלמי הנ"ל שגם במקרה זה מתחייב כאן וכאן ומברך על המגילה אף ביום ט"ו בכרך. וכך פוסק הרב ישראלי זצ.

אולם הרב צבי פסח פרנק זצ. ביאר שפסק הירושלמי מדבר דוקא כשעבר דירה ממש לכרך, ולא באדם בן עיר שלן בכרך בליל ט. הרב אביגדור נבנצל שליט"א פוסק (יצחק יקרא סימן תרפ) שכיוון שיש ספק לכן ביום ט"ו לא יברך על מקרא המגילה, ולא יקרא להוציא אחרים שאינם כמותו ידי חובה. הרב דב ליאור שליט"א אמר שמלבד הברכה על הקריאה בכל שאר המצוות של החג אין בעיה שיקיימם פעמיים, גם יאמר על הניסים בשני הימים. וכך גם פוסק הרב עובדיה יוסף זצ. הלכה למעשה בן עיר/פרוז שקיים את מצוות הפורים בי"ד ונוסע לירושלים לט"ו באדר, יקיים את מצוות הפורים בשני הימים אבל ביום ט"ו לא יברך את ברכת המגילה וישמע מבן כרך את הברכות.