בס"ד לפרשת ויצא התשפ"א

יעקב אבינו ביציאתו מארץ ישראל לחרן, פוגע במקום( מקום מיוחד למפגש עם השכינה-הר המוריה או בית אל כפשט הכתוב), מתפלל והולך לישון לא לפני שמניח אבן או שנים עשר אבנים מראשותיו. ואז זוכה לחלום נבואי, לחלום הסולם: וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. [1] חלום זה מעורר הרבה מחשבות ושאלות, ביניהן מה מבטא סולם זה ומיהם המלאכים הנעים עליו? אולם אני רוצה להתמקד הפעם בשאלה אחת, מדוע הוא רואה מלאכים עולים ורק אז יורדים ולא להיפך, הלא המלאכים תחנת המוצא שלהם היא בשמים והיינו מצפים שקודם ירדו ורק אז יעלו? דרך שאלה זו גם נוכל לקבל מענה לשאלות האחרות.

  1. רש"י שאל את השאלה ועונה לנו:

עולים וירדים. עוֹלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים? מַלְאָכִים שֶׁלִּוּוּהוּ בָּאָרֶץ אֵין יוֹצְאִים חוּצָה לָאָרֶץ, וְעָלוּ לָרָקִיעַ וְיָרְדוּ מַלְאֲכֵי חוּצָה לָאָרֶץ לְלַוּוֹתוֹ:[2]

לפי פירושו מדובר בהחלפת משמרות ולכן מתחיל בעליית מלאכי ארץ ישראל. ברם עדין קשה למה צריכים קודם לחזור לבסיס מלאכי ארץ ישראל ורק אז לרדת מלאכי חו"ל? למה לא יעשו חפיפה ביניהם? האם אין מספיק מקום על הסולם?! נראה שבשונה מהחיילים בצבא אין המלאכים לומדים את הגיזרה מהמשמרת הקודמת, אלא פקודות אחרות ונהלים אחרים יש למלאכים אלו, ואדרבה אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה, והעדר קודם להויה. כדי שתוכל להתחיל הנהגה השייכת לחו"ל חייבת קודם להסתיים הנהגת ארץ ישראל. שאלה נוספת שעולה על פרושו, מדוע המלאכים מתחלפים כבר בבית אל ולא ביציאה מהארץ? נראה לומר מדברי יעקב בהמשך הקורא למקום בית א-להים ושער השמים, שהוא ראה את נתיב העליה וירידה שלהם שהוא נמצא בבית אל, דהיינו כל המלאכים של כל העולם עולים ויורדים כאן. או נאמר שמגמת הליכתו של אדם כבר משפיעה עליו מתחילת ההליכה, מי שהולך לחוצה לארץ, מלאכי חו"ל מלווים אותו כבר מתחילת הליכתו.. יש מזה לימוד גדול לחיים, אם נשכיל תמיד לסמן את היעד שלנו בקדושה, בבית המקדש, בקיום מצוה מסוימת אפילו, גם בדרכנו שלוחי מצוה אנו. וממילא נזכה לשמירה קרי ליווי מלאכים בדרכנו.

  1. לרמב"ן תשובה אחרת לשאלתנו:

הראהו בחלום הנבואה כי כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל בגזרת עליון עליהם כי מלאכי אלהים אשר שלח ה' להתהלך בארץ לא יעשו קטנה או גדולה עד שובם להתיצב על אדון כל הארץ לאמר לפניו התהלכנו בארץ והנה יושבת בשלוה או מלאה חרב ודם והוא יצוה עליהם לשוב לרדת בארץ ולעשות דברו…

לפי הרמב"ן אמנם נכון שדירת המלאכים בשמים, נכון שהם צריכים קודם לטוס לארץ כדי לעשות שליחותם, אבל שליחותם מתחילה מהארץ, רק אחרי שהם עולים ומביאים דוח מצב מהארץ הם נשלחים חזרה למטה לארץ לעשות דבר ה'. יוצא שאיו סתם גזרות או החלטות שרירותיות בשמים,הכל נגזר מהנעשה כאן בארץ.

  1. מובא במדרש[3] ובזהר[4] הסבר אחר:

עליית המלאכים וירידתם הינה עליית שרי אומות העולם וירידתם , קרי לא מדובר בעליה מהארץ אלא בעלייתם לשלטון וירידתם ממנו. יעקב ראה את מלכויות העולם עולות על בימת ההיסטוריה ויורדות.

  1. יש מפרשים שעלית המלאכים וירידתם בסולם מלמדת על השפעת האדם ככלל ויעקב אבינו בפרט על הנהגת העולם. לכן קודמת עליית המלאכים לירידתם. וכך כותב למשל הערבי נחל:

הראה הקב"ה ליעקב איך האדם הוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ועל ידו מתנהגים כל העולמות הן לטוב הן להיפוך ח"ו, וזהו אומרו והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, רוצה לומר ע"י מעשי האדם יש להם לפעמים עליה ולפעמים ירידה הכל כפי מעשיו.[5] וכן מבאר הקדושת לוי[6] ועוד.

  1. לשם משמואל הסבר אחר:

המלאכים כאן מבטאים את העזרה והאורות שמגיעים אלינו משמים. בכל ההתחלות שלנו בחיים, כמו בבר מצוה או חתונה וכיוצא בזה, אנו מתחילים עם אורות גדולים, יש לנו סייעתא דשמיא מיוחדת, ואז לוקחים לנו אותם, המלאכים עולים למעלה בסולם, בהמשך חיינו מתוך עבודה עצמית ובנייה אנו זוכים שהמלאכים ישובו וירדו אלינו, זוכים שהאורות יחזרו ויתחברו אלינו בקביעות. למה הקב"ה העלה את המלאכים הראשונים? כי קיבלנו אותם בחסד ולא בזכות, והוא רוצה שנזכה בהם בזכות.[7]

  1. 6.ואפשר לומר שהמלאכים בחלקם הינם מעשה ידי אדם.

שה' נתן ליעקב נבואה כפי הרהורי ליבו וחלומותיו, יעקב אבינו חלם על חיבור שמים וארץ, שאלת החיים שלו היתה כיצד לחבר שמים וארץ, כיצד לא בורחים מהארציות לרוחניות תלושה מחד, ולא שוקעים בחומריות מאידך. ראשית חלומו בא מהרהורי ליבו והמשכו היה נבואה. לכן ראה מלאכים עולים תחילה, אלו תפילותיו ומחשבותיו העולות לרקיע. בעקבותיהם יורדים מלאכים, אורות, שפע, תורה, חיים מהשמים לארץ.

שנזכה בע"ה כמו יעקב אבינו לחבר שמים וארץ בעז מלט



[1] בראשית כח,יב

[2] רש"י שם

[3] בראשית רבה סח,יד

[4] זהר בראשית קמט,ב

[5] ערבי נחל פרשת וילך,א, נו

[6] קדושת לוי ויצא,יב

[7] שם משמואל ויצא ה,ב