מה הרעיון מאחורי התוכנית הכלכלית של יוסף, למה הוא אוסף את כל הכסף של מצרים, ואז את כל המקנה, ואת כל אדמת מצרים ובסוף כולם נהיו עבדים? מה הוא מנסה לעשות?

בס"ד לפרשת ויגש התשפ"א

וַיְלַ קֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃ וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֙חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃ וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃ לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃ וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃ וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם: וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃ וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃ ^[1]

אפשר להבין שיוסף בעצם מנסה להבין למה השם שולח את הרעב למצרים, הסברה שלו, אם אני אלך באותה מגמה שלשמה הופיע הרעב אני אוכל לקצר אותו, לממש אותו בפחות זמן. אפשר לראות הנהגה כזו שלו גם לפני כן בהתנכרות שלו לאחיו. בפתרון חלום פרעה, הוא זיהה את המגמה שלשמה הגיע הרעב והוא מצא רמזים בחלום כיצד להתמודד איתו.

אמנם חז"ל אמרו שבואו של יעקב למצרים עצר את הרעב, אבל לא בלתי נמנע שהמדיניות הכלכלית של יוסף גם תרמה להשלמת יעד הרעב והקב"ה תיזמן את העצירה בבוא יעקב.

הבן איש חי מביא סיפור של שני סוחרים שיום אחד עסקיהם התחילו לרדת. אחד מהם כשראה שהפסיד בכמה עסקאות, לקח הלוואה וניסה שוב לעשות עסקים, אבל גם בזו הפסיד, בסופו של דבר פשט את הרגל ונהיה בעל חובות. לעומתו חברו כשראה שאין הברכה בעסקיו, מכר את העסק, שם את כספו בפק"ם בלטות, הוריד את רמת החיים של משפחתו, והשכיר עצמו לעבוד בשירות אחרים. לאחר תקופה מסוימת ראה המעסיק שלו שהוא מביא לו ברכה בעסקיו והציע לו העלאה במשכורת, בשומעו את ההצעה הנדיבה אמר למעסיק, שברצונו לעזוב את העבודה. הוציא את פק"ם הבלטות וחזר לעסקיו, עסקיו הצליחו בידו והוא חזר לגדולתו.

נראה שבדומה לסיפור, יוסף חשב שהרעב נועד להנמיך את הרהב של מצרים, לכן בשנה ראשונה הוא סיפק למצרים לחם כנגד כספם. כשתם כספם קנה מהם את מקניהם כנגד הלחם. וכשגם כל מקניהם נקנו לפרעה, קנה את אדמותיהם בתמורה לאוכלם. זהו, אין יותר רכוש פרטי במצרים מלבד רכוש הכהנים שלא רצה יוסף לקנותו מהם, וכל המצרים נהיו שכירים של פרעה. יוסף הצליח להשיג בשנתיים את היעד של שבע שנות הרעב, ואכן הרעב הסתיים בשלב זה.

טוב היעד הושג, אבל מה מטרתו? [2]