בס"ד ערב פסח התשפ"א.
אמנם שם המאמר מאוד יומרני וכבר אמרו חכמינו שתפח רוחם של מחשבי קיצים, וגם אני לא ממש יכול לענות על השאלה תשובה מדויקת, ובכל זאת, למה נכון לדעתי לעסוק בזה? כי בראש ובראשונה יש סדר במציאות ויש תכנית א-לוהית לגאולה ועלינו ללמדה ולהבינה. גם העיסוק בדורות קדומים בתאריכי גאולה היה באמת מאוד מסוכן, החכמים ראו שהגאולה ככל הנראה רחוקה וחששו שהעיסוק בה יחליש וישבור את ליבם של האנשים, אבל כאשר אנו קרובים לגאולה, דוקא העיסוק בהבנת תהליכי הגאולה ושלביה יכול לחזק את הלבבות ולעודדם לתת את הפוש האחרון כי אנו קרובים לקו הסיום. וכבר כתב המלבי"ם משל לדבר, לאב שנסע ליריד ובנו חביבו ביקש להצטרף אליו לנסיעה, אמר לו האב שזו נסיעה ארוכה והיא תיקח כמה שבועות, הבן התעקש שהוא רוצה להצטרף לנסיעה והם יצאו לדרך, לאחר שעה קלה שאל הבן את אביו אבא מתי אנו מגיעים חזרה הביתה? התרגז עליו אביו, הלו אמרתי לך שזו נסיעה ארוכה אז למה תשאל על שעת החזרה? לאחר שעשו ביריד את מה שעשו, יצאו האב ובנו לדרכם חזרה לעיירתם. והנה בדרך שאל האב את העגלון מתי לדעתך נגיע לעיירתנו? מיד קפץ הבן ואמר לאביו כשאני שאלתי אותך את השאלה הזו אתה כעסת עלי ועכשיו אתה בעצמך שואל את אותה השאלה? ענה לו אביו אתה יודע מה ההבדל? אתה שאלת מיד כשיצאנו לדרכנו ליריד וזה לא היה במקום לשאול שאלה כזו, אני שואל כשאנו בדרכנו חזרה, וברצוני להתארגן נכון לחזרנו לביתנו.
הקדמה נוספת שברצוני לומר, אמנם ישנה תכנית מסודרת לגאולה, אבל הקב"ה נתן לנו יכולת לשנות ולזרז את מהלך הגאולה, אז כל תאריך שהוא הינו בר שינוי, וזו סיבה נוספת למה חששו החכמים לעסוק בחישובי הגאולה. ובכל זאת למה אני עוסק בנושא? כי גם אם נזכה לזרז את לוח הזמנים, יש סדר במהלך הגאולה וטוב ללמוד אותו כדי להתחזק ולהתעודד.
אז לאחר ההקדמות הבה ונכנס יותר לעובי הקורה:
יש לנו שני קטבים ראשיים לכדור הארץ, לבריאת העולם וגם לגאולה: א' בתשרי וא' בניסן. תשרי-כנגד הקוטב הצפוני, יש לאדם אחריות למעשיו, ושותפות בתיקון העולם, יש לה' ציפיות מאיתנו ולכן ה' דן אותנו. ניסן- כנגד הקוטב הדרומי, יש לקב"ה תכנית והיא חייבת להתגשם, אף אחד לא יעצור אותו, ה' רחמן ומחלק אשראי מתבטא בעיקר בהנהגת הכלל. לאחר שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע האם העולם נברא בתשרי או בניסן והאם יגאל בתשרי או בניסן , בא ר"ת ועשה סדר במחלוקתם, העולם עלה במחשבה לברותו בתשרי, בפועל הוא נברא בניסן. הרצון הראשון היה להעמיד העולם במידת הדין . ראה ה' שאין הוא יכול להתקיים במידת הדין- שיתף מידת הרחמים, וברא העולם בניסן, ומתי נברא האדם? מסתבר שנברא בתשרי חצי שנה אחר-כך. נמצא שאפשר למנות שנות העולם לתשרי משתי סיבות או מצד המחשבה או מצד בריאת האדם, אלא שיש הפרש שנה אחת ביניהן. מכאן מובן למה את ברכת החמה אנו אומרים בניסן, כי אז נתלו המאורות בשמים.
מעניין גם בדור האחרון מצאנו מהלך דומה, הכרזת האו"ם המכירה בזכותנו למדינה היתה בחודש חשון השייך לתקופת תשרי ואילו הקמת המדינה בפועל היתה בחודש אייר שבתקופת ניסן.
מה אנו יודעים לגבי העתיד?
הגמרא מציינת שבמוצאי שביעית בן דוד בא-ז"א בחודש תשרי יבוא המשיח. הגמרא גם אומרת שבליל הסדר-ליל השימורים צפוי ה' לעשות למלך המשיח ולנו יחד איתו נס גדול. (וכבר היה נס כזה לחזקיהו המלך באותו תאריך). אם כן הוא יבוא בתשרי אבל נגאל מאויבנו בניסן. משמע שגם כאן התהליך יתחיל בתשרי ויגיע להופעת הניסים בזמן הידוע והמוכשר לכך בפסח. ומתי יבנה בית המקדש? לא מצוין שיתחיל להבנות בתשרי(אם כי כך מסתבר) אבל הנביא יחזקאל מנבא שיחנך הבית בא' בניסן, כשם שנחנך המשכן בידי משה (התחלת בנייתו היתה בתשרי מיד לאחר יוה"כ). ולמה אנו קוראים את חזון העצמות היבשות בשבת חול המועד פסח, כי ככל הנראה גם תחיית המתים מתוכננת לפסח-זמן הופעת הניסים הגדולים בעולם.
מוצאי שביעית הקרוב יגיע בע"ה עוד כשנה וחצי, ועד אז לא יבוא המשיח? כבר למדונו חכמינו שהוא יכול לבוא בכל יום, תלוי בזכויותינו. ואם לא נזכה, מה הסיכוי שהוא אכן יבוא במוצאי שביעית הקרוב? כפי מה שלמדתי מרבותיי זהו סיכוי מאוד גבוה שכך יהיה, הרבה חישובים מראים שכך יהיה בע"ה. ואם לא ? הקב"ה לא עובד אצלי, אני עובד אצלו, והוא יעשה הטוב בעיניו.
מועדים לשמחה בעז מלט