למה מגיעים כל האורחים לחתונה?

אם לסעוד סעודה טובה, הרי שעלות המתנה והוצאות הנסיעה יקרים מידי.

אם נאמר שהם באים להיתדבק בשמחת החתן והכלה, לחוש משהו מחוית החתונה, להזכר בליל הכלולות שלהם. אולי יש בזה משהו, אבל אם כן השאלה חוזרת לחתן והכלה, מדוע הם הזמינו את כל הקהל?

חכמי ישראל הדגישו דוקא מטרה הפוכה לזו, מטרת כל האורחים לשמח את הזוג הטרי. הם הדגישו את חשיבות מצוה זו ואמרו, כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים. מה החשיבות לשמח אותם? האם אינם שמחים ממילא. גם מה הקשר לחורבות ירושלים?

כל האורחים באו לומר לחתן ולכלה, שמחתכם אינה עניין פרטי רק לכם, היא נוגעת לכולנו. הצבור בא להרים את השמחה שבטח קיימת אצל הזוג ברמה פרטית לדבר ציבורי. ממילא גם הצבור מתרומם ומתחבר לנצח על ידי כך. 

כל הצבור רותם את כוחו האנרגטי, לחיזוק והצלחת השידוך של הזוג הטרי, הוא גם מתפלל עליהם ומברך אותם בהצלחה בחייהם החדשים.

אבל לכאורה היה מתאים לחתונה שתהיה דוקא בצניעות, שעין הרע לא תשלוט בנשואין הטריים, לערוך אותה רחוק מעיני הזרקורים, הרי אמרו חכמינו שאין הברכה שורה אלה בדבר הסמוי מן העין, אז למה לערוך ארוע כה המוני?

מעניין שחז״ל ראו דוקא בהשתתפות ההמונים דבר צנוע, הצבור מצניע את החתן והכלה בתוכו, בבחינת בתוך עמי אנכי יושבת. מידת הדין נמשכת לפרט כשהוא נפרד, ועטיפתו בצבור מגוננת עליו ושומרת עליו, זוהי צניעות על פי חכמינו. השמירה היותר טובה לאדם היא דוקא ההתכללות בתוך הצבור!

ונחזור לשמחה, אם נתבונן היטב נראה שהיא בעומקה תלוית ציבור, לאדם בודד קשה מאוד לשמוח, לכן באופן טבעי כשאנו מתבשרים בשורה טובה אנו רצים לשתף את ידידינו. כדי שנוכל לשמוח באמת. על פי זה השתתפות הצבור הרחב בחתונה, נותנת לשמחת הזוג הצעיר להתממש ולפרוח, הגם שהיא ישנה כבר.

לשמח חתן וכלה, זה להתחבר למהלך העולמי הכולל, של תיקון עולם במלכות שדי, העולם יתוקן על ידי אהבת חינם. את תיקון מידת האהבה אנו עושים בראש ובראשונה בתוך הבית, בין איש ואישתו. ואהבת לרעך כמוך-מכוון בעיקר לעבודה בין בני הזוג. לא בכדי, פיתוח האהבה בין איש ואשתו, אומרים חז״ל מהווה הכנה לאהבת השם. ושיר השירים רוקם את סיפור האהבה בין ישראל לקב"ה כסיפור אהבה בין איש ואישתו. 

החתונה הינה הזדמנות להתחבר לבריאת העולם ככלל ובריאת אדם וחוה בפרט, אנו יכולים לחוש משהו מאותה שמחה ששימח הקב"ה את אדם וחוה בגן עדן מקדם, בזמן רווי הוד זה של החתונה.

החתונה הינה גם הזדמנות להתרומם ולראות כיצד עוד חורבה מחורבות ירושלים, הולכת ונבנית, כיצד עוד לבנה מלבני המקדש מתכוננת לבנייה. כל חתונה בישראל היא עוד צעד לקראת החתונה הגדולה עם רבונו של עולם.

החתונה מזכירה לנו זכרונות עמומים מימי בראשית, ומדליקה לנו חלומות גדולים על עתיד מרשים.

ממילא גם האורחים זוכים להתרומם בחתונה ולהרגיש את פעמי המשיח, את החתונה הגדולה שאנו ביחד עם ריבונו של עולם טורחים לקראתה, בה הדוד יחזיר את גרושתו וישאנה מחדש. עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה.כלך יפה רעיתי ומום אין בך. (שיר השירים ד,ו)