האם אנו צפויים להפתעות במהלך הגאולה, או שהיא תמשיך בהדרגתיות כפי שהתקדמה עד כה?

מחד אומר ישעיה הנביא: כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ד' ומאספכם אלהי ישראל.[1] מצד שני אומר הנביא מלאכי: פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים.[2] כיצד הדברים מסתדרים ביחד?

כותב הרב חרל"פ במעיני הישועה פרק ו:

"בגאולה העתידה יגאלו הנפש והגוף גם יחד הן בדרך נס והן בדרך טבע הן לאט לאט והן בחפזון, הנפש בנס ובחפזון, והגוף בטבע ולאט ולאט. ולפי שבמצרים היה בעיקר שחרור הנפש לכן היתה הגאולה בחפזון, כי בחפזון יצאת מארץ מצרים (דברים ט"ז ג). ומצד הגוף נשאר עם ישראל בצביונו הגלותי, לפחד מכל דבר ולחשוק ולחזור אל הגלות, נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד ד). לא כן הגאולה העתידה, הגאולה האחרונה שאין אחריה גלות, שאז יגאל גם הגוף, ולפיכך היא מתנהלת לאט לאט קימעא קימעא (ירושלמי ברכות פרק א) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ד' ומאספכם אלהי ישראל (ישעיה נ"ב י"ב). אמנם כל זה הוא רק בגאולת הגוף, אבל גאולת הנפש תהיה גם לעתיד בחפזון, ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים (מלאכי ג' א' ).

... לפי שגאולת הגוף תהיה בדרך הטבע וגאולת הנפש תהיה בדרך נס . הטבע הולך בהדרגה והנס בא באופן פתאומי .וכאשר יגיע תור גאולת הנפש, יתחיל לזרוח ולהבהיק אור גאולת הנשמה בפתאומיות, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי (שמות י"ס ד), בדרך נס מופלא ישובו בנים לאביהם שבשמים בתשובה נפלאה ובאהבה גמורה ללכת אחרי ד' אלהיהם ולהדבק בו, וכאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשם תערוג אל האלהים. וגם כל הרחוקים מד' ומתורתו ישמעו ויבואו לתת לו כתר מלוכה ומבלי כל הכנה וסדור, בכל מקומות מושבותיהם, מקצה הארץ ועד קצהו בכל מקום אשר ישראל שוכנים שמה, יהיה דבר המלך מגיע בשעה אחת לשמוע בקול ד', לשוב אליו בתשובה שלמה ולומר לפניו שיר חדש על גאולתם ועל פדות נפשם."

נמצאנו למדים מדברי הרב חרל"פ, שלב ראשון בתהליך הגאולה (שאותו אנו כבר חווים כמאה וחמישים שנה או אף יותר) הינו שלב ה'קמעא קמעא', תהליך הדרגתי המבטא התפתחות טבעית כפי טבעו של העולם הגשמי. בואו של משיח בן דוד יבשר את המעבר לשלב הניסי של הגאולה. לכן עליו נאמר "פתאום יבוא", ואז בפתאומיות תאיר הנשמה באור גדול ותהיה תשובה גדולה לאבינו שבשמים.

לכאורה, היה אפשר לומר הפוך מדברי קדשו, דוקא בעולם הגשמי אפשר שיקרו דברים פתאום, אבל תהליכים רוחניים הינם הדרגתיים, אחרת תהיה חלילה שבירת כלים, כי אנו לא מסוגלים לקבל בבת אחת אור גדול. ראשית הבה נתבונן במבנה העולם הגשמי, האם העולם נברא בהדרגתיות או בחיפזון? פעם התיאוריה ששלטה בעולם טענה שהוא נוצר בתהליך ארוך מאוד שארך מיליוני שנים. במשך השנים הפילוסופים של המדע שינו גישה מן הקצה ועד הקצה והגיעו למסקנה שהעולם נוצר במהירות רבה מאוד, ואף החיים הופיעו בבת אחת על פני כל היקום. מה הביא אותם לכך? חוק האנטרופיה! ההבנה שבעצם אריכות הזמן לא תורמת להתפתחות העולם אלא להתנוונותו, התפרקותו. טוב, זרקנו את דרווין לפח האשפה של התיאוריות, אבל מה נעשה עם העובדה שבכל אופן ישנה התפתחות בעולם? התבוננות במציאות מלמדת שיש התפתחות מצדדים מסוימים והתפרקות מצדדים אחרים, היא תלויה בבחירת בני האדם, בכוחנו לעשות מהעולם גן עדן וחלילה גם להרוס אותו (ראה משבר האקלים, או מלחמות העולם). למדנו עד כאן שיצירת העולם שהיא א-לוהית הינה פתאומית, התפתחות העולם שהינה אנושית הינה הדרגתית.

אנו חייבים להבין שהקב"ה ברא עולם לא מושלם בכוונה, כדי לזכות אותנו להיות שותפים בתיקונו והשלמתו, הגאולה מתעכבת לעת עתה, מתקדמת 'קמעא קמעא', כדי לזכות אותנו כמה שיותר להיות שותפים בה. צד נוסף בהבנת הדרגתיות הגאולה, שהוא מכשיר אותנו לקבל אורות גדולים, אנו מרחיבים את הכלים שלנו כדי שיוכלו לעמוד באור הגדול שיופיע עלינו.

הרב קוק בחיבורו עין איה על ברכות י', מברר מה טוב יותר, גאולה הדרגתית בהשתדלות שלנו או ניסית? וכותב " ובודאי תפארת גדולה והדר לאומי הוא לנו בהיותנו אנחנו העסוקים בבנין בית ישראל, מצד שלמותינו הלאומית שנמשכת מזה ושלמות העולם כולו." אמנם בכל אופן גם בגאולה טבעית והדרגתית נגיע לשלב ניסי (ופתאומי), שלב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כמו שמביא שם הרב קוק וכמו שראינו ברב חרל"פ לעיל.

רבותי ההיסטוריה חוזרת. אבל כיצד חוזרת? בעולם המחשבים יש מושג הנקרא FILO זהו ראשי תיבות של first in last out .אם בגאולת מצרים ראשית הקב"ה עשה ניסים גדולים ואחר כך אנחנו התחלנו ללכת אחריו אל המדבר, בגאולה שאנו בתוכה אנו הולכים לקראת הניסים, אנו מכשירים את העולם ואותנו לקבלת אורות וניסים גדולים.. בלשונם של חז"ל זה נקרא סוף מעשה במחשבה תחילה.

גם הנביא ישעיה ניבא שבעת המתאימה לכך ה' יחיש את הגאולה :

וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְ-הוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה.^[3]