חמישה דברים ארעו ביז׳ בתמוז
נשתברו הלוחות. בוטל התמיד. הובקעה העיר ירושלים. שרף אפוסטמוס את התורה. הועמד צלם בהיכל. (תענית ד, ו).
מה באנו ללמוד מזה?
ראשית שיש סדר בעולם. גם הצרות מאורגנות בסדר מסוים. תובנה זו מתפצלת לשתי דרכים: האחת שבימים אלו אנו צריכים להזהר שבעתיים, וזאת כדי שלא יתוספו עוד צרות לרשימה השחורה. השנייה שיש משמעות גם לצרות, הראייה לכך שהן לא מפוזרות באופן מיקרי על ציר הזמן, אלה מרוכזות בימים מיוחדים בשנה. אם יש משמעות אז יש תכלית, גם אם אנו לא רואים כרגע את תועלתן של הצרות. ההכרה שיש משמעות ותכלית כבר ממתקת משהו מהצער.
הצרה הראשונה ברשימה היא שבירת הלוחות. השבירה עצמה לא היתה גזרה משמים, אלה מעשה ידי משה רבינו. עצם השבירה היתה מעשה טוב. נאמר בתורה הלוחות אשר שיברת. אמרו חז״ל שפרוש המילה אשר הוא חיובי,כמו אשרי, יישר כוחך ששיברת. למה הוא חיובי?
הדבר דומה לשסתום לחץ,מפסק פחת או פיוז שנשרף כאשר יש עודף לחץ, ובשריפתו הוא מונע נזק חמור שבעתיים.
בדומה לזה משה שבר את הלוחות, בכך הוא רצה למנוע כעס גדול יותר על ישראל.
רש״י מביא משל למה הדבר דומה, למלך שארס אישה. לאחר הארוסין הוא נסע למדינה אחרת, בינתיים זינו השפחות בהרמון המלך, יצאה שמועה שגם ארוסתו היתה שותפה. כיוון ששמע השדכן מכך הזדרז וקרע את הכתובה. אמר בליבו בהעדר כתובה, סעיף האישום יהיה יותר קל, וכך תנצל העלמה.
כאשר חזר המלך להרמון, בדק את השמועה וגילה שארוסתו לא זינתה, קרא לשדכן וביקש את הכתובה, השדכן התנצל שהכתובה איננה. הודיע לו המלך שעליו להכין כתובה חדשה, חלף זו שהוא קרע...
אנו גם זכינו לקבל לוחות שניים בזכות אותה שבירת לוחות, הלוחות השניים שונים בכמה ענינים מהראשונים. הם מבטאים קשר ביננו לבין הבורא הכולל גם תשובה ותיקון מצידנו וסליחה מצד ה'.
אפשר לומר שחטא העגל עם כל חומרתו, יצר לנו תנאים כאלה שגם אם נפלנו וחטאנו, אנו לא אבודים, יש תקוה ואחרית.
שבירת הלוחות מקרינה על שאר הצרות שארעו איתנו ביום זה, שגם הן עם כל סבלם נובעים בעומקם מרחמיו יתברך. שבחר לכלות זעמו על עצים ואבנים והשאיר לנו שריד, שלא נטש אותנו.
והנה אנו היום זוכים לראות עין בעין בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים.
ברובד יותר פנימי, אנו מבינים שאם ישראל לא היו חוטאים בחטא העגל, יום זה היה נהיה יום של מתן תורה, של נשואין בין ישראל לריבונו של עולם. ז״א יש לו ליום זה פוטנציאל גדול שעוד לא זכינו לחשוף.
ככלל אנו יודעים שכיוון שכל הנפילות עתידות להיתקן ובכללם גם נפילות י״ז בתמוז. כמו שאומר הנביא זכריה :
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.( זכריה ח, יט)
צום הרביעי הוא צום י״ז בתמוז. הנביא מבשר לנו לא רק שבעתיד הוא יתבטל מהיות צום, אלה אף יהפוך ליום טוב, למועד. תתגלה מעלתו הנשגבה, אשר מצד זה אנו מבינים שכל הנפילות היו בעצם נסיונות שלא צלחו עדיין לחשוף את הכוחות שלו. יהי רצון מלפני השם יתברך שנזכה בקרוב לחוג ימים אלו בששון ובשמחה, והאמת והשלום אהבו.