בס"ד חול המועד פסח התשפ"ג
ככלל ישנם שני קטבים לשנה . בתשרי בולטת ההנהגה של מידת הדין ובניסן של מידת החסד הא-לוהית. כך ה' גאלנו מצרים במידת חסדו לא בזכות המעשים שלנו. כך הניסים היותר גדולים בהיסטוריה שה' עשה לישראל התרחשו בניסן. כך קריעת ים סוף נעשתה בשביעי של פסח. זהו אחד הניסים היותר בולטים בהיסטוריה שלנו במיוחד לאור זאת שכל ישראל חוו אותו בעצמם בצורה מאוד מוחשית. לא בכדי אומרת התורה בעקבות המעבר ביבשה בתוך הים "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". חכמינו אומרים שבקריעת ים סוף עם ישראל קיבל מעלה על טבעית, יכולת לגבור על כל המניעות והתאוות. לכן אמרו חז"ל "ישראל מעל המזל". עוד אומרים שיחד עם ים סוף כל הימות שבעולם נבקעו,קרי הטבע חטף זעזוע שלימד אותו שהוא צריך לשרת את המטרה,את המוסר והערכים.
יחד עם זאת הקב"ה לא שש לעשות ניסים בעולם.( לכן אמרו חז"ל אוי לו למי שנעשה נס בעבורו) הוא יצר אותנו כדי שאנו נשתתף בתיקון העולם ולא נחכה לנס כמאמר השיר. הציפיה של ה' מהעולם שבסופו של דבר הטבע יתנוסס ולא יקרע לשנים. הרב קוק מבאר שגאולה יותר משובחת הינה גאולה שדוקא מגיעה על ידי ההשתדלות שלנו ולא בניסים. וכן כבר אמרו חכמינו שאסתר סוף כל הניסים.(מסכת יומא כט,ע"א) הכוונה שמאז אירועי הפורים הקב"ה כבר לא עושה ניסים גלוים בעולם. אמנם קשה על כך כי הלא בחנוכה נעשו לישראל ניסים, וחנוכה התרחש כ200 שנה לאחר פורים? ובכלל ישנן כמה נבואות גאולה המדברות על ניסים, כמו בקיעת הר הזיתים לשנים או אבני האלגביש שה' ימטיר על צבא גוג או ביטול החיות הרעות, המלחמות והמחלות? אפשר לישב שאסתר סוף כל הניסים בעת העתיקה אבל בעתיד הם יתחדשו. אבל הלשון סוף כל הניסים, חד וקשה לומר שמדובר רק בעוצר ניסים.
לכן יותר נראה לומר שניסים כאלה שמבטלים את כוחות הטבע הרגילים אכן הסתיימו. הניסים המתוארים שיחזרו בגאולה יהיה בהם גילוי א-לוהות מאוד ברור אבל הם לא ישברו את הטבע כמו קריעת ים סוף. ולגבי נס החנוכה, הוא התרחש בתוך המקדש, והמקדש קבועים בו הניסים דבר יום ביומו. הוא שייך למערכת חוקיות גבוהה יותר.
נראה שהנס בגאולה המקביל לקריעת ים סוף הינו בקיעת הר הזיתים, וכך אומר הנביא זכריה: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶגְבָּה׃(זכריה יד,ד)
אפשר לראות הקבלה בין שני ניסים אלו אבל גם היפוך הנס. בים סוף הים הוא שנבקע ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. לעומת זאת בהר הזיתים היבשה תבקע ובתוך הבקע יזרמו מים חיים. בשניהם מתוארת מנוסה, בים- מנוסה של המצרים הנסים לקראתו וטובעים בו, ואילו בהר הזיתים מתוארת מנוסה של עם ישראל מפחד הרעש. נסים ונשארים בחיים.
בים סוף כאמור לעיל היתה שבירה של הטבע והמים הם המבטאים זאת. לעומת זאת בגאולה הארץ נבקעת. אין זה ביטול הטבע, רעידות אדמה אינן מחוץ לטבע ואין כאן שבירה של הטבע. אמנם זה יהיה גילוי א-לוהות מופלא בהתחשב בזה שזו נבואה מלפני כ 2500 שנה, ובזה שהמיקום בו תבקע האדמה גם כבר נקבע מקדמת דנא. בקיעת הר הזיתים באה לחשוף את המים החיים שנמצאים מתחת לאדמה. זו חשיפת הקדושה והחיות שבתוך הטבע.
הר הזיתים ידוע במיוחד כבית העלמין העתיק של ירושלים, וגם כמקום שחיטת פרה אדומה. זו שנועדה לצורך טהרת טמאי מתים. זאת אומרת שיש לו להר הזיתים עניין עם הציפייה לתחיית המתים וטהרת הטמאים. מעניין שחז"ל ציינו עשר פרות אדומות,תשע שנעשו בעבר והעשירית שתעשה בקרוב בימינו בהר הזיתים. חז"ל גם מציינים עשר ירידות שכינה לארץ, תשע שנעשו בעבר והעשירית זו המתוארת כאן בנבואת זכריה בהר הזיתים (אבות דרבי נתן לד,ו) משמעות ירידה זו הינה השלמת הורדת השכינה עד לארץ. על פי זה יובן הלשון בנבואה "עָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּיתִים" דוקא רגליו לעומת ידי משה המתוארות בקריעת ים סוף.
גם ניסים כמו הסרת המחלות והמלחמות או הסרת החיות הרעות המתוארים בנבואות אחרית הימים, אמנם יביאו לגילוי שכינה מאוד עוצמתית בארץ והרכה שה' מלכו של עולם אבל אינם שוברים את הטבע אלא חושפים את הטבע הקדוש, מסמלים את השלמת תיקון העולם הטבעי והפיכתו לגן עדן.
המשך הנבואה בזכריה: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא־יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן׃ וְהָיָה יוֹם־אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַי-הֹוָה לֹא־יוֹם וְלֹא־לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת־עֶרֶב יִהְיֶה־אוֹר׃ וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִירוּשָׁלַ͏ִם חֶצְיָם אֶל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה׃ וְהָיָה יְ-הֹוָה לְמֶלֶךְ עַל־כׇּל־הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְ-הֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃