לכאורה, ספר ויקרא היה אמור לסיים את התורה. הלוא הוא מסתיים:
אֵלֶּה הַמִּצְוֺת אֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָה אֶת־מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי׃
אלה ואין בלתם! בהר סיני נחתמה התורה. כאשר חכמינו זיכרונם לברכה רוצים להוכיח שאין נביא רשאי לחדש דבר בתורה, הם מביאים את הפסוק הזה שחותם את ספר ויקרא. אם כך, למה נועד ספר במדבר?
תורת הנפילות
היה אפשר לענות שהתורה נועדה לא רק לסלול את הדרך הישרה, אלא אף לעזור לנו להתמודד עם נפילות ומשברים. אם זו מטרתו של ספר במדבר, הרי שיש בו נפילות ומשברים למכביר, ואנו יכולים ללמוד ממנו כיצד להתמודד עם בעיות מסוגים שונים, הן ברמה הלאומית והן ברמה הפרטית.
אמנם יש אמת בתשובה זו, אך נראה שאינה מספקת. חכמינו זיכרונם לברכה אמרו שאילו לא היו חוטאים ישראל, היו מקבלים את חמשת חומשי התורה וספר יהושע. זאת אומרת שלכל התורה, כולל ספר במדבר, יש משמעות גם לכתחילה, כאשר אין חטאים ונפילות.
המסעות והתורה הנלמדת מן השטח
נראה שכל מוסד חינוכי מודע לכך שלטיולים, למסעות ולפעילויות חוץ יש משקל חשוב מאוד בחינוך, בעיצוב ובפיתוח הילדים. לא בכדי בשנים האחרונות יש ביקוש חזק מאוד לגני טבע, לבתי ספר סביבתיים ולמוסדות רגבים. ובכן, גם בתורה יש את המימד המדברי הפתוח – התורה שנחשפת מתוך המאורעות והניסיונות.
דוגמאות מן השטח
מקומם של הלוויים בעם ישראל: עד כה לא הוגדר תפקידם. הם אמנם נבחרו, לחלק מהדעות, לאחר חטא העגל, ואילו לא היו חוטאים, לא היה צורך בלוויים שישרתו בקודש. אך החסרון באומה חשף את היכולות המיוחדות של הלוויים, וגם בעתיד הם לא יאבדו את תפקידם – גם כאשר יגיעו הבכורים ליעודם.
דין פסח שני: כמה אנשים היו טמאים ולא יכלו לעשות את הפסח במועדו, אך חשקה נפשם לעשות את הפסח. הם הרגישו שלא באשמתם הם מפסידים משהו גדול. פנייתם למשה רבנו גילתה שיש באמת בתורה הדרכה למצב כזה, והם יכולים לעשות ביד׳ באייר – פסח שני.
נזיר: בתורה עד לספר במדבר לא היה מקום להודיע את דיני הנזיר, כי ה׳ לא ציווה עלינו להיות נזירים. אך כאשר מתעורר מן העם רצון כזה, התורה נותנת לו מקום, ואפילו הדרכה כיצד לעשות זאת נכון.
המתאוננים והמן: העם מתאונן למשה שאין להם מה לאכול. בעקבות התלונה, עם ישראל מתבשר במן. המן ליווה אותם כל ימי המדבר. הוא בוודאי היה חלק מהתכנית האלוהית, אך החשיפה הגיעה בעקבות תלונת העם.
בנות צלפחד: סיפור שחשף את אהבת הארץ של הבנות הללו, ולימד אותנו כמה דינים חשובים בדיני ירושה.
למעשה, כל הספר הוא כזה. גם החטאים והנפילות המופיעים בו – שהם בדיעבד – חושפים לנו חלקים מתורת החיים של לכתחילה. גם בחיינו הפרטיים אנו זוכים לגלות פעמים רבות מתוך ניסיונות וקשיים דברים חדשים על עצמנו: כוחות חיים והבנות, שללא הקשיים לא היינו יודעים ומוציאים אותם לפועל.
שיאם של החומשים מגיע בסופם
כבר דיברנו שהפסגה של כל חומש מגיעה בסופו. ספר במדבר חותם את מסעות ישראל במדבר – סך הכול 42 מסעות. חכמינו מציינים שגם ברמת הפרט, כל אחד עובר את 42 המסעות שלו במהלך חייו. יש מסעות שאנו עושים לאור הדרכת התורה, ויש מסעות שאנו עוברים מכל מיני סיבות – והם חושפים לנו חלקים מהתורה שלא היינו מודעים אליהם קודם.
וכיצד מסתיים ספר במדבר?
אֵלֶּה הַמִּצְוֺת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָה בְּיַד־מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ׃
למרות שכל התורה ניתנה מסיני, חלקים משמעותיים ממנה נחשפו דווקא – על פי התכנית האלוהית – מתוך מסעות המדבר וניסיונותיו.
מסר לדורנו
גם כאשר החיים אינם מתנהלים לפי התכנית המושלמת, הקשיים והניסיונות שאנו עוברים חושפים בנו כוחות וממדים של תורת החיים שהיינו זקוקים להם. המסעות הבלתי צפויים שלנו – האישיים והלאומיים – אינם "פגם" בתכנית האלוהית, אלא דרך אחרת לגלות את מלוא עושר התורה. כל אחד מאיתנו עובר את 42 המסעות שלו, ובכל מסע יש גילוי חדש של כוח ותורה. עלינו להאמין שגם דרך "המדבר" הללו – החיים מלמדים, מגלים ומעשירים אותנו באופנים שלא יכולנו לדמיין.


