בס"ד לפרשת נח התשפ"ד
סקר רגשי גדול ומקיף, לו היה נערך היום, תוצאותיו היו מראים קרוב לודאי עלייה תלולה במידת הדאגה, החמלה , הרחמים והכעס. אבל העליה הכי דרסטית בסולם הרגשות כנראה תתגלה במידת החרדה והפחד. כאן ישנה עליה תלולה ומסוכנת ואנו חייבים לתת עליה את הדעת. ובכן מה ניתן לעשות, כיצד נוכל להתמודד נכון עם החרדה הכובשת כמעט כל חלקה טובה?
ראשית לפני שנלמד מחז"ל מה הם מייעצים לנו כן לעשות, עלינו לברר מה אסור לעשות. אסור לנו לכבות את נורות האזעקה, אסור לנו לרמות את עצמנו שאלו חששות שוא, אסור לנו לספר לעצמנו שהחמאס הינו ארגון נאצי איום ונורא אבל חוץ ממנו כל שאר האחים שלהם הם צדיקים תמימים, כי יש עדין רע בארץ ובעולם שכל מעייניו רק להרוס ולחבל. אסור לנו לחזור על המנטרה המסוכנת שצה"ל הוא הצבא הכי חזק בעולם ומי יעמוד נגדנו. אל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל הצבא במרכבתו.
ירמיהו הנביא אמר יותר נחרץ, אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם. אז השאננות מסוכנת מאוד, ושומה עלינו להקשיב וללמוד מהאויבים שלנו מה הם באמת מתכננים לעשות לנו ואכן מבחינה מעשית להתארגן בהתאם.
חוזרים לחרדה, מה העצה ,כיצד להתמודד איתה?
מלמד אותנו הבעל שם טוב יסוד חשוב מאוד. והוא: עלך מוטל התפקיד להעלות לשורשם את הרגשות הקשים שלך. וזה עובד ככה, כאשר מתעוררת בלבך חרדה יראה ופחד, תפוס את נקודת הפחד ותכוון אותה למעלה, אין לנו לירא משום דבר בעולם, רק מהשם יתברך. הכל בידיו, הוא מנהיג את העולם, הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל, הוא בעל המלחמות, הוא מגן לכל החוסים בו. הבעל שם טוב נותן לזה משל, לאדם שבאמצע הלילה דופקים לו חיילים על דלת ביתו דפיקות עזות. אנשים רבים נוטים להיבהל ולהתפחד מהחיילים, אבל החכם אומר בליבו מה יש לי לירא מהם, יש לי לירא רק מהמלך ששלח את החיילים, הם בסך הכל השליחים ומהם אין לפחד כלל. האתגר שלנו בימים אלו להעלות את היראה לשורשה, כל התעוררות של יראה בנפשנו להסב אותה כלפי שמים, לחזק באמצעותה את יראת השמים שלנו.
אם לתמצת במשפט אחד את מה שאני מבין שהשם יתברך רוצה מאיתנו במישור הנפשי בימים אלו אומר: הָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. (קהלת ג,יד)
כיצד נח יכל במשך 120 שנה לבנות את התיבה מבלי לספור ולהתחשב באנשים סביבו, באלו שזלזלו בו וצחקו עליו, באלו שאיימו עליו שהם ישברו לו את התיבה וכיוצא בזה? פשוט, כי מה' יתברך הוא היה ירא הרבה יותר מאשר מהם.
את ההשלכות הטובות לכך אנו מזהים רק אחר כך, כאשר נח כבר יוצא מהתיבה, אז מבטיח לו השם יתברך, שלא יביא יותר מבול לעולם ומבשר על הקשת בענן.
מה מבטא הענן ומה מבטאת הקשת בענן?
מבאר לנו מי השילוח:
"והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן. ענן היינו יראה והסתר, וקשת היינו מבטח עוז, כי בכל תוקף היראה יהיה לך בטחון גדול וזאת הבטיח הקב"ה לנח. וזה שנאמר בזוה"ק (בראשית ע"ב:) לא תצפה לרגלי דמשיחא עד דתחזי קשתא בגוונין נהורין, היינו שיהיה התקופות מהש"י בולט ומפורש נגד עיניך אז תצפה לרגלי דמשיחא."
ובכן הענן רומז ליראה והקשת לבטחון בה'. עוד רומז לנו כאן מי השילוח שלפני בואו של המשיח יבואו עננים שיגרמו לנו להתחזק ביראת השם ולבטוח בו.
עצה מעשית:
בהמשך דבריו מי השילוח נותן לנו עצה מעשית וכך כותב:" והקשת והתקופות של ישראל הוא הפרשה שמע ישראל שהוא נותן תקופות בלב המיחלים לחסדו.
קריאת פרשת שמע ישראל בכוונה בכוחה לתת בטחון ועוז בלב עם ישראל"
הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות כותב כך:
וּמֵאַחַר שֶׁיִּכָּנֵס בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה יִשָּׁעֵן עַל מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה וְיֵדַע שֶׁעַל יִחוּד הַשֵּׁם הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה וְיָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְלֹא יִירָא וְלֹא יִפְחָד וְלֹא יַחְשֹׁב לֹא בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּבָנָיו אֶלָּא יִמְחֶה זִכְרוֹנָם מִלִּבּוֹ וְיִפָּנֶה מִכָּל דָּבָר לַמִּלְחָמָה. וְכָל הַמַּתְחִיל לַחְשֹׁב וּלְהַרְהֵר בַּמִּלְחָמָה וּמַבְהִיל עַצְמוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, ג) "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל דְּמֵי יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִין בְּצַוָּארוֹ. וְאִם לֹא נִצֵּחַ וְלֹא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁשָּׁפַךְ דְּמֵי הַכּל. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, ח) "וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ". וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (ירמיה מח, י) "אָרוּר עשֶֹׁה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה" וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם. וְכָל הַנִּלְחָם בְּכָל לִבּוֹ בְּלֹא פַּחַד וְתִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בִּלְבַד. מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא נֵזֶק וְלֹא תַּגִּיעֵהוּ רָעָה. וְיִבְנֶה לוֹ בַּיִת נָכוֹן בְּיִשְׂרָאֵל וְיִזְכֶּה לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, כח) "כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ה' לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת ה' אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ" וְגוֹ' (שמואל א כה, כט) "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ":
כשם שהרמב"ם מבטיח ליוצאים מלחמה שכאשר הם ילחמו בכל ליבם בלא פחד ותהיה כונתם לקדש את השם יתברך בלבד-מובטחים הם שלא ינזקו, כך גם אנו צריכים ללמוד לעשות בעורף, להעלות את היראה לשורשה, להזכיר לעצמנו שוב ושוב שאין לנו לירא משום דבר בעולם רק מה' יתברך.
כך נוושע מכל אויבנו מבית ומחוץ.
רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּי-הוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. שִׂמְחוּ בַי-הוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב.(תהלים לב,י-יא)