- הספר מלמד אותנו על התשובה בשלושה מישורים: תשובת המלחים, תשובת נינוה ותשובת יונה. כל אחד מהם תשובתו במישור אחר: המלחים שבו מאמונתם בריבוי אלילים, הם שבו בקלות ותשובה נחרצת. נינוה שבו בחזקה ובמהירות תשובה חלקית במישור המעשי של החיים, הם שבו מהעושק והגזל ולא שבו מאמונתם האלילית. יונה הנביא מתברר שלא רק שחס על ישראל על שקשים לחזור בתשובה , ולכן יהיה חלילה קטרוג עליהם מכך שאנשי נינוה חוזרים בקלות בתשובה, הסיפור מגלה לנו שאף הוא עצמו תשובתו היתה קשה.
מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְ-הֹוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃
כך הושע הנביא מסיים את ספרו. כידוע במשך ההיסטוריה טענו כמה ממנהיגי ישראל כלפי הקב"ה מדוע יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו.[1] ואילו כאן הושע אומר אמירה חדה- "ישרים דרכי השם". כיצד יש להבין זאת?
בס"ד
קשה להבין את פשרה של גלות עשרת השבטים שניתקה אותם מאיתנו כבר כ2576 שנה. מחד למדנו שכל שבטי י-ה קדושים, לא נמצא פסול בזרעו של יעקב אבינו. אבל תקופת הזוהר היתה קצרה בהיסטוריה של האומה ומיד לאחר מלכות שלמה ודוד התפלגה הממלכה, שבטי ישראל כבר בבית ראשון היו בסרט אחר. רוב המלכים בבית ישראל היו רשעים. הע"ז היתה נחלתם כמעט כל ימי הבית הראשון. הם גלו מהארץ למזרח הרחוק ומאז כמעט שאבדו עקבותיהם. אמנם הנביאים ניבאו שעוד נזכה לראות בשיבת ישראל כולל עשרת השבטים, אבל קשה להבין את פשר הנתק הענק בכל התקופות שעברו עלינו מאז שהם גלו מהארץ, מה המטרה של נתק זה?
אומר הושע הנביא:
וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ל֖וֹ יַעֲקֹֽב׃ זִרְע֨וּ לָכֶ֤ם לִצְדָקָה֙ קִצְר֣וּ לְפִי־חֶ֔סֶד נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְעֵת֙ לִדְר֣וֹשׁ אֶת־יְ-הֹוָ֔ה עַד־יָב֕וֹא וְיֹרֶ֥ה צֶ֖דֶק לָכֶֽם׃
מה כוונת הפסוקים האלו?
בס"ד
שני פרקים מוקדשים בספר יחזקאל לגוג, לח-לט.
הנביא מתאר את בואו של גוג כאשר הקב"ה מושך אותו לשדה הקרב," וְנָתַתִּ֥י חַחִ֖ים בִּלְחָיֶ֑יךָ"[1] כנראה שמעצמו לא היה מגיע לזה. ולמה הקב"ה מושך אותו ? כי יש לקב"ה חשבון ארוך שנים איתו "מִיָּמִ֣ים רַבִּים֮ תִּפָּקֵד֒"[2] . הקב"ה בא להעניש את אויבי ישראל על כל הצרות שעשו לנו במשך כל הדורות.
שתי קבוצות בצבא גוג: מתוארים עמים רבים בצבאו, את חלקם אנו היום לא יודעים לזהות. אבל מה שכן אפשר לראות שהם מחולקים לשנים: פָּרַ֛ס כּ֥וּשׁ וּפ֖וּט, והקבוצה השניה, גומר, מגוג, משך ותובל. קבוצת עמי חם וקבוצת עמי יפת. אפשר לסמן נקודות יחוס, אירן/פרס וחברותיה, ובקבוצה השניה גמר-גרמניה וחברותיה.
אלו שני סוגי אויבים לישראל, האויבים החמים שמראים בפני כל את שנאתם, והעמים הקרים היפים והמתורבתים שבאים להילחם בנו על ידי בית הדין של האג, על ידי המצאת עם פלסטיני ושאר מזימות מחוכמות.