בס"ד
לפני שנדבר על ההצעה של היהדות למוסלמים יש לברר את
העמדה של תורת ישראל כלפי הדתות בכלל וכלפי האיסלם בפרט:
מחד הן הנצרות והן האיסלם קידמו את העולם ממצב של עובדי כוכבים לכלל מאמינים באל אחד שברא את העולם. כמו כן על ידם הסיפור התנכ"י התפרסם בעמים רבים מאוד בעולם.
בס"ד היאוש הוא זה שיביא את הגאולה
בתלמוד מובאת אמירה מפתיעה ולא מובנת "אין בן דוד בא עד שיתיאשו מן הגאולה" כיצד אפשר לומר כן הלא הציפייה לישועה וגאולה הינה יסוד גדול בתורה, וזו אחת השאלות שכל אחד נשאל בשמים האם ציפית לישועה, ובכלל למה שהיאוש מן הגאולה הוא דוקא זה שיאפשר לה להגיע? וזו ההזדמנות גם להתבונן מה תועלת יש ביאוש,למה הוא נברא?
בס"ד משיח ,מציאה ועקרב.
ראשית בקיצור, מלך המשיח הוא אדם בשר ודם, כמובן עניו,צדיק, חסיד ות"ח. צאצא של דוד המלך ובו נשמה גדולה מנשמת דוד המלך ומשה רבינו. הוא יתגלה כאן בארץ ישראל, והוא ינהיג פיזית את העם היושב בציון. ובסופו של דבר את כל העולם כולו, וימליך את השם על כל הארץ.
כיצד הוא יופיע? נאמרו על כך בחז"ל כל מיני אמירות, אחת מהן שהוא יבוא בהיסח הדעת,"שלושה באין בהיסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב"(מסכת סנהדרין צז,ע"א).
מה הקשר בין משיח,מציאה ועקרב?
האם אנו צפויים להפתעות במהלך הגאולה, או שהיא תמשיך בהדרגתיות כפי שהתקדמה עד כה?
מחד אומר ישעיה הנביא: כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ד' ומאספכם אלהי ישראל.[1] מצד שני אומר הנביא מלאכי: פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים.[2] כיצד הדברים מסתדרים ביחד?
בס"ד
הנה יום טוב הוא מעין ימות המשיח, הימים הטובים -אלו אורות הבאים אלינו מימות המשיח. והשבת הינה מעין עולם הבא, אורות מהעולם הבא. ימות המשיח הינם ימי השלמות שהעולם הזה יגיע אליהם בגמר מלאכת תיקון עולם במלכות שדי. בימות המשיח נוכחות השם בעולם תהיה מאוד גלויה, לא יהיה אפילו כופר אחד בכל העולם כולו, לא יהיו מחלות ומלחמות, יהיה שפע עצום ושמחה עד בלי די. העולם הבא לעומת זאת יהיה העולם שלאחר תחיית המתים, השלב הבא שלאחר ימות המשיח, בו כל הנשמות יחזרו לחיות בגופים שלהם, וכל הזכאים יקבלו את שכרם, ובו אף נזכה לחיות חיי נצח.
בס"ד
האם הבחירה החופשית שלנו תלויה במציאות רע בעולם, בהעדרו גם בחירה לא תהיה לנו?
האם מימוש הבחירה שלנו מצמצמת את חופש הבחירה או מגדילה אותה?
אדם שבחר נגד רצון השם בדבר מה, האם כוח בחירתו מתעצם או נחלש?
כשאנו מציירים את חופש הבחירה שלנו כבחירה בין טוב לרע, האם אנו בזה לא נותנים לו מקום, ומעצימים את הרע בעולם ובחיינו?
מה יגרום לרע להעלם מהעולם?
בס"ד
האם יש לנו מה לפחד ממלחמת גוג ומגוג?
שמעתי אומרים שיש רבנים שמפחידים את הציבור שרבים מעם ישראל ימותו במלחמת גוג ומגוג. מה מטרתה של מלחמה זו ,מי עלול להיפגע בה, האם יש לנו מה לחשוש מפניה?
שאלה:
האם מותר ללכת לפותחי קלפים, רואים בקפה, מתקשרים, סיאנסים, מנדנדים מטוטלת, אסטרולוגים, מנחשים, טארות וכיוצא בזה?
תשובה:
ראשית אפתח בנקודה חיובית, לזכותם של כל אלה יאמר שהם מכירים שהאדם אינו רק חתיכת בשר שהשתכללה במקרה מאמבה, שהפכה לדג, והדג ללטאה, לקוף ואחריו לבן אדם. הם מכירים שיש לנו נשמה אלוהית. הם מכירים בהישארות הנפש לאחר המוות. הם מכירים בגלגול נשמות. הם מכירים באין סוף ברוך הוא הבורא והמנהל את העולם. זה יפה מאוד. הרבה יותר מתקדם מכל מיני רציונליים שלא מכירים בשום דבר שאיננו גשמי.
אז מה הבעיה בדרך הזו? מדוע אסרה התורה ואמרה:
לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף . וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים . כִּי-תוֹעֲבַת יְ-הוָה, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, י-ְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ . תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ . כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ . נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן.
בס״ד
מובא בתלמוד במסכת סנהדרין
אמר רבי תנחום: דרש בר קפרא בציפורי, מפני מה כל מ''ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום? ביקש הקב''ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקב''ה, רבש''ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?! לכך נסתתם. מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו, רבש''ע אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח, פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר {ישעיה כד-טז} מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו'.
על פי הגמרא, מכל המלכים שמלכו על ישראל, היה אחד בלבד שאותו רצה השם לעשות מלך המשיח, חזקיהו המלך היה המתאים ביותר לתפקיד המשיח, ובשל מה פספס את ההזדמנות? שלא אמר שירה! למה? מה כל כך חשוב בשירה שבגין העדרה הוחמצה השעה?
בס"ד ערב יוה"כ תשרי התשע"ח
מה תפקידו של היצר הרע? כיצד הוא בעצם שומר עלינו?
הפסוק אומר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך...
אומר הזוהר הקדוש שמלאכים אלה הם היצר הטוב והיצר הרע. וכך אומר:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים צא) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךְ בְּכָל דְּרָכֶיךְ. פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם, מִיָּד מִזְדַּמֵּן עִמּוֹ יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא מְקַטְרֵג לָאָדָם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד) לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. מִי זֶה חַטָּאת רֹבֵץ? זֶה יֵצֶר הָרָע.
וּמָתַי בָּא אָדָם לְהִטָּהֵר? כְּשֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, אָז מִזְדַּוֵּג הָאָדָם בִּשְׁנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל. יֵצֶר טוֹב לְיָמִין, וְיֵצֶר הָרָע לִשְׂמֹאל. וְאֵלֶּה הֵם שְׁנֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ מְמֻנִּים, וְהֵם נִמְצָאִים תָּמִיד עִם הָאָדָם.
.{ הזהר לפרשת וישלח מתורגם}
והוא פלא גדול כיצד היצר הרע מהווה השומר? האם הוא לא האויב שלנו??
בס"ד חודש אייר שנת תשוע"ה
האם אתה מאמין שחברה שהיקף המכירות שלה עומד נכון לעכשיו על חצי מיליון דולר לחודש תגיע בתוך שנתיים בלבד למכירות של כארבע מיליארד דולר בחודש?
האם אתה מאמין שהעסק שלך יכול לשלש את רווחיו בתוך תקופה קצרה?
האם אתה מאמין שאתה יכול להיגמל ממידה שלילית כמו קנאה או כעס בתוך תקופה קצרה של חודש בלבד?
נכון קלטת, אני בא לדבר על כוח האמונה. אינני מתכונן למובנה החברתי הרדוד אלה למשהו הרבה יותר שורשי ועמוק בחיינו הפרטיים ובעולם בכללותו.
האם הכפירה קידמה את העולם או החזירה אותו אחורנית?
אילו צדדים חיוביים אפשר למצוא בה?
האם זו אידאולוגיה או אנטי אידאולוגיה?
הרב קוק מנתח את תהליכי האנושות במהלך ההיסטוריה ובוחן את ההשפעות של תנועות שונות על ככל האנושות. לפעמים הוא הרגיז עליו אנשים בשל ניתוחים אלו, כך למשל כשהוא ניתח את התנועה הנוצרית, הוא מצא בה למרות כל רשעותה וקלקוליה, ״תרומה״ לתהליך התפקחות האנושות מזוהמת האליליות. היא הכניסה אמנם בצורה מעוותת את האמונה באל אחד לכל העולם, היא הכניסה את התנ״ך כמעט לכל בית בעולם. היו שכעסו עליו על זה, אבל באמת הרב כלל לא בא לסנגר עליהם אלה לראות את ההשגחה העליונה המגלגלת זכות לידי זכאי וחובה לידי חייב. וכך ״נתנה״ לנצרות לנתץ את האלילות הפראית ו ״נתנה״ לכפירה לנתץ את הנצרות והאיסלם.
למה אנו מתפללים ומייחלים לבוא משיח צדקנו? הרי המשיח יהיה מלך. האם אנו רוצים לחזור לשלטון מלוכני? האין השיטה הדמוקרטית טובה יותר משלטון מלוכני? ולא רק במלכי אומות העולם שהרבו להרשיע אף מלכי ישראל כפי שמשתקף מספר מלכים היו בחלקם הגדול רשעים.
אפשר לסכם עד כאן ולומר שניסיון העבר מלמדנו שמתן כוח רב בידיו של אדם אחד הוא מסוכן מאוד. השיטה הדמוקרטית צמצמה במידה רבה את כוחו של המנהיג ומאפשרת לצבור להוריד מכיסא השלטון את מי שקלקל. גם לבקר את פעילותם של מנהלי המדינה באופן שוטף.
ישנה אומנות קדושה וישנה אמנות טמאה. לא כל אמנות אוטומטית נהיית חיובית. דוקא ההכרה בכוחה והשפעתה מחייבת גם פיקוח עליה לבל תזיק ותדרדר את הצבור. חופש הביטוי איננו ערך אמיתי מוחלט. והיום אנו רואים כוחות שליליים המנצלים את ״חופש הביטוי״ כדי לזהם אותנו במסרים שליליים.
"שאל טרונוסרופוס הרשע את ר' עקיבא:
איזה מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם?!
אמר לו: של בשר ודם נאים.
אמר לו טרונוסרופוס: הרי השמיים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?
אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדברים שהם למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהם, אלא בדברים שהם מצויים בבני אדם.
אמר לו: למה אתם נימולים?
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך: מעשי בשר ודם הם נאים משל הקדוש-ברוך-הוא.
הביא לו ר' עקיבא שיבולים וגלוסקאות, אמר לו: אלו מעשי הקדוש-ברוך-הוא ואלו מעשה בשר ודם- אין אלו נאים?
הביא לו אניצי פשתן וכלים מבית שאן, אמר לו: אלו מעשה הקדוש-ברוך-הוא ואלו מעשה בשר ודם- אין אלו נאים?
אמר לו טרנוסרופוס: הואיל והוא חפץ במילה, למה אין הוולד יוצא מהול מעי אמו? אמר לו ר' עקיבא: ולמה שררו יוצא עמו- לא תחתוך אמו שררו? (מדרש תנחומא)
שתי שאלות טובות שאל זה:
1. מאין החוצפה שלנו לקלקל את מעשיו של בורא העולם. למה אנו עושים מום לילדים שאך זה נולדו?
2. אם אכן הבורא חפץ במילה למה לא יצר את האדם כבר נימול?
המדע כמובן עוסק ביש, ומנוע מלצאת מחוץ לקופסה. בכל זאת עם התקדמות המדע ביחסו לחומר, גם נפתח המבט אל המעבר.
נסביר יותר. חוק שימור המסה/ חומר רצה לראות את עולם החומר כעולם סגור, מסתדר לבד.
אבל עם הזמן התגלו סדקים רבים בחוק זה. אין שימור מסה בעולם! והדגש שלי כאן בשני הכיוונים. מסה הופכת לאנרגייה ולהפך גם. המדע התקדם וניסח את החוק המתוקן חוק שימור האנרגייה-מסה. והוא גם נקרא החוק הראשון בטרמודינמיקה. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה.
אם הכל כל כך טוב אז למה עדיין לא טוב?
למה צריך לעסוק בשימור האנרגייה אם החוק מחייב אותה גם כך להישאר?
התשובה היא שהאנרגייה בורחת לנו.
אבל האם לא סיכמנו שהיא נשמרת?!