בס"ד
הנה יום טוב הוא מעין ימות המשיח, הימים הטובים -אלו אורות הבאים אלינו מימות המשיח. והשבת הינה מעין עולם הבא, אורות מהעולם הבא. ימות המשיח הינם ימי השלמות שהעולם הזה יגיע אליהם בגמר מלאכת תיקון עולם במלכות שדי. בימות המשיח נוכחות השם בעולם תהיה מאוד גלויה, לא יהיה אפילו כופר אחד בכל העולם כולו, לא יהיו מחלות ומלחמות, יהיה שפע עצום ושמחה עד בלי די. העולם הבא לעומת זאת יהיה העולם שלאחר תחיית המתים, השלב הבא שלאחר ימות המשיח, בו כל הנשמות יחזרו לחיות בגופים שלהם, וכל הזכאים יקבלו את שכרם, ובו אף נזכה לחיות חיי נצח.
בס"ד
האם הבחירה החופשית שלנו תלויה במציאות רע בעולם, בהעדרו גם בחירה לא תהיה לנו?
האם מימוש הבחירה שלנו מצמצמת את חופש הבחירה או מגדילה אותה?
אדם שבחר נגד רצון השם בדבר מה, האם כוח בחירתו מתעצם או נחלש?
כשאנו מציירים את חופש הבחירה שלנו כבחירה בין טוב לרע, האם אנו בזה לא נותנים לו מקום, ומעצימים את הרע בעולם ובחיינו?
מה יגרום לרע להעלם מהעולם?
בס"ד
האם יש לנו מה לפחד ממלחמת גוג ומגוג?
שמעתי אומרים שיש רבנים שמפחידים את הציבור שרבים מעם ישראל ימותו במלחמת גוג ומגוג. מה מטרתה של מלחמה זו ,מי עלול להיפגע בה, האם יש לנו מה לחשוש מפניה?
שאלה:
האם מותר ללכת לפותחי קלפים, רואים בקפה, מתקשרים, סיאנסים, מנדנדים מטוטלת, אסטרולוגים, מנחשים, טארות וכיוצא בזה?
תשובה:
ראשית אפתח בנקודה חיובית, לזכותם של כל אלה יאמר שהם מכירים שהאדם אינו רק חתיכת בשר שהשתכללה במקרה מאמבה, שהפכה לדג, והדג ללטאה, לקוף ואחריו לבן אדם. הם מכירים שיש לנו נשמה אלוהית. הם מכירים בהישארות הנפש לאחר המוות. הם מכירים בגלגול נשמות. הם מכירים באין סוף ברוך הוא הבורא והמנהל את העולם. זה יפה מאוד. הרבה יותר מתקדם מכל מיני רציונליים שלא מכירים בשום דבר שאיננו גשמי.
אז מה הבעיה בדרך הזו? מדוע אסרה התורה ואמרה:
לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף . וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים . כִּי-תוֹעֲבַת יְ-הוָה, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, י-ְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ . תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ . כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ . נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן.