2

שאלה:

כיצד יש לנהוג בדיני אבלות על אימנו שנפטרה בחודש ניסן ?

 תשובה:

חודש ניסן, אסור בהספד ובתענית.
לכן אנו רואים כאילו הנפטרת ביקשה אותנו לא להספיד אותה. דברי תורה מותרים, וכן לימוד דיני אבלות. 
מהרגע שקמים מהשבעה מסתימים דיני השבעה ועוברים לדיני השלושים. 
אסורים להשתתף במסיבות. אפילו סעודות מצוה. מותר להיות בחופה ולאחריה לצאת. 
כל שלושים לא לובשים בגדים חדשים ונוהגים אף לא מגוהצים. ואבל על אביו או אימו כל השנה לא לובש בגדים חדשים. 
אסור להתגלח ולהסתפר כל שלושים. אבל על אביו ואימו אף לאחר שלושים אסור עד שיגערו בו חבריו.
דין הרגל מבטל שבעה או שלושים. במקרה הנוכחי שסיימתם שבעה לפני הפסח. הרגל מבטל שלושים. ולכן שאר האבלים יתקלחו ויסתפרו כבר בערב החג לכבודו.
אבל על אביו ואימו, ממשיך לנהוג כל יב חודש איסור בגדים חדשים, ושמחות, ואין הרגל מבטל איסורים אלו.
תספורת מותרת לו לאחר שיגערו בו חבריו. וזאת לאחר שלושים יום שלמים. כיוון שכולם נוהגים לא להסתפר בספירה. יש לו לחכות לאחר לג בעומר. 
תועלת לנפטרים:
ברכות. קדישים דברי תורה וצדקה לזכות הנפטרת

 

שאלה:

 

קניתי סיר חדש לפני זמן רב, האם אוכל לבשל בו בחול מועד פסח. ללא טבילה? לא תיכננתי שיבואו אלי אורחים

 

תשובה:

 

הסיר צריך טבילה לפני התחלת השימוש בו, אם הוא מתוצרת חו"ל.

אפשר להטבילו במקוה,מעיין, נחל, ים.

שאלה:

מה החשיבות להתפלל במניין דוקא, מצד ההרגשה האישית, דוקא בתפילה פרטית אני מרגיש יותר התעלות?

 

תשובה:

תפילה במניין זו רק תקנת חכמים. מהתורה די להתפלל ביחיד, ועוד שפעמים רבות מרגישים ביחיד יותר התעלות בתפילה מאשר בצבור. וכיצד מצטרף למניין מי שישן?
אכן תפילה במניין הינה מדרבנן. אבל הם גילו לנו רזים הקימים במציאות העולם. שבכל מניין שכינה שרייה. זו עובדה זו מציאות. גם אם אנו עלא מרגישים אותה. תפילה של עשרה אפילו יהיו עמי ארצות מתקבלת יותר משל צדיק המתפלל ביחיד. נחשפת פה הבטה שונה מהמקובל בעולם ביחס לכוחו של הצבור. הייתי חושב שכדי לזכות לקדושה מוטב לפרוש מהצבור. כי טבעו שהוא מוריד את האדם נמוך. אבל צריך לזכור שעם ישראל נבחר לאחר שהצדיקים היחידים נכשלו בתיקון העולם. האתגר היהודי הוא לתקן את העולם כצבור. על ידי ממלכת כהנים וגוי קדוש. עם ישראל לא יצא ממצרים בגלל הצדיקות הפרטית של האנשים, הרי יצאו ממצרים גם רשעים. עם ישראל נבחר בשל הזהות הלאומית שלו המתאימה לרצון השם. ליעוד של תיקון העולם. על כן לימדונו חז״ל שתפילת הצבור לא חוזרת ריקם. 
ישנה שכינה מיוחדת ששורה רק בצבור. כאשר נמצאים עשרה אנשים באותו מקום, מופיעה השכינה. לכן אמרו חז״ל שיזדרז אדם להיות מהעשרה הראשונים המגיעים לבית הכנסת. להיות ממקבלי השכינה. 
החכמים מדברים על מציאות. על עובדה ממשית , לכן גם הישן מצטרף למניין. הדבר לא תלוי בהכרה של האדם אלה בנוכחותו.