בס"ד פרשת וילך התשפ"ג.
בס״ד לפרשת וילך התשע״ט
מספרים בצחוק שפעם בשיחה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נתניהו נאנח כמה קשה התפקיד שלו להנהיג את מדינת ישראל, טראמפ ענה לו אתה צריך להאנח, כולה 7 מליון תושבים אתה צריך להנהיג, ולי יש 350 מליון איש להנהיג. ענה לו נתניהו לך יש להנהיג 350 מליון תושבים ואילו עלי להנהיג 7 מליון מנהיגים.
אנו פוגשים בפרשתנו את המינוי והעידוד שניתן ליהושע בן נון שנבחר להחליף את משה רבנו בהנהגת האומה. כולנו יכולים ללמוד מכך משהו לחיינו, כי כל אחד מאיתנו מנהיג ברמה כזו ואחרת.
לפרשת וילך תשרי תשע״ז
אם היינו יודעים מהו יומנו האחרון עלי אדמות, כיצד היינו ממלאים אותו?
התורה מספרת לנו את מעשה משה רבינו ביומו האחרון:
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: {ב} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וי-הֹ-וָ-ה אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: {ג} יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-הֹ-וָ-ה: {ד} וְעָשָׂה יְ-הֹ-וָ-ה לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם: {ה} וּנְתָנָם יְ-הֹ-וָ-ה לִפְנֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם: {ו} חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ: (ס) {ז} וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם: {ח} וַי-הֹ-וָ-ה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת: {ט} וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְ-הֹ-וָ-ה וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:...
בס״ד עש״ק פרשת וילך התשע״ו
בפרשת וילך הנמצאת כבר בסוף ימיו או ממש יומו האחרון של משה רבינו. ובני ישראל נמצאים ערב כניסתם לארץ המובטחת. השם קורא למשה ויהושע בן נון ובין דבריו אליהם אומר:
{טז} וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ:
פשט הפסוק מדבר על כך שאחרי מותו של משה. עם ישראל יתרחק מדרך הישר יפר את בריתו עם השם וילך אחרי האלילים. לזמן זה נועדה השירה, לומר לנו שסבלנו בא בעקבות קלקול דרכינו. וכך נתעורר לתקנם.
אבל מפתיע שחכמינו ראו בפסוק זה רמז לתחיית המתים מן התורה.