בס"ד לפרשת וישלח התשפ"ב
וַיָּקׇם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת־שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת־שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת־אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק׃ וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת־הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ׃[1]
למה יעקב אבינו עובר באמצע הלילה את היבוק? לאיזה כיוון הוא עבר,קדימה לכיוון עשו או אחורה? אם עבר לכיוון עשו הרי הוא דוקא מתקרב לסכנה, ואם עבר לאחור למה בכלל שלח מלאכים לעשו כדי לפגוש אותו?
בס"ד
בפרשת וישלח מסופר לנו סיפור מאוד מוזר, יעקב אבינו בדרכו חזרה לארץ ישראל לאחר שנים רבות בבית לבן. הוא מתכונן לפגישה מאוד לא פשוטה עם עשיו אחיו, בינתיים הוא מעביר את משפחתו את היבוק ונשאר לבדו בצד השני, ואז "זוכה" להתמודדות עם מי שמתואר בתחילה כאיש ובהמשך מתגלה כמלאך. חז"ל מציינים שזה המלאך הינו שרו של עשיו, יוצא שהתמודדות זו הינה התמודדות רוחנית עם הכוח הרוחני של עשיו, מאחורי המאבקים הארציים מתרחשים מאבקים כאלה בעולמות רוחניים. לניצחון גשמי מול האויבים צריך לקדום ניצחון רוחני ומוסרי כנגד הכוחות הרוחניים שלהם, כנגד השר שלהם.
וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃
וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃..
וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃
עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃[i]
מה משמעות המאבק עד עלות השחר? מה משמעות הפגיעה ששרו של עשיו פגע בירך יעקב? למה כה חשוב ליעקב לקבל ברכה מהמלאך הזה? והשאלה האחרונה מה ענין איסור גיד הנשה הנספח לסיפור?
בס"ד לפרשת יישלח התש"פ
מדוע יעקב אבינו כך משפיל את עצמו ומתחנן לעשיו, שולח לו מתנות, מנסה למצוא חן, משתחווה אליו שבע פעמים. השאלה נשאלת משלושה פנים
- 1מצד שהשם הבטיח לו שישמור אותו בדרכו. מה יש לו לירא?
- 2מצד שהוא כבר ניצח את שרו של עשיו, אז אם המלאך לא יכול היה ליעקב בטח שעשיו עצמו לא היה יכול לנצחו,
- 3מצד שהחנופה מידה מגונה ביותר ויעקב הוא איש האמת הפך החנופה ?
בס״ד לפרשת וישלח התשע״ט
תיקון החנופה ומידת הסבלנות של יעקב אבינו. סבלנות זו נראה שהולכת ונמשכת לכל אורך ההיסטוריה עד לביאת המשיח בב״א.
בפרשת השבוע מסופר על חזרת יעקב לארץ ועל המפגש שלו עם עשיו אחיו. בהמשך על סיפור דינה ושכם ועל מעשה התרמית שעושים בני יעקב לאנשי שכם שמסתיים בהריגת כל גברי שכם בידי שמעון ולוי.
במפגש עם עשיו, יעקב נוהג (לפחות לכאורה) בחנפנות מדהימה. ובין השאר אומר לעשיו:
וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ:
והוא פלא גדול כיצד יעקב איש תם, בחיר האבות ואיש האמת, כך משפיל עצמו ומתחנחן לעשיו הרשע. ועוד פלא שמיד בתום המפגש עם עשיו, לאחר שיעקב מתחנן לעשיו שיואיל לקחת ממנו את המתנות ואומר:
קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח:
יעקב מתנתק בצורה מאוד קיצונית מעשיו ומדרך החנופה שנהג בה אך לפני רגע כלפי עשיו.
ובעקבות דברי עשיו:
וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ:
עונה לו יעקב:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן:
יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה: