בס"ד לפרשת וישב התשפ"ד
לצערנו הרב בימים אלה אין כמעט יום בלי אבדות כואבות לעם ישראל. חוץ ממשפחות האבלים עצמם, כמעט כל ישראל חווים, ומכירים אי מי מההרוגים, והולכים לניחום האבלים. אבל כיצד מנחמים? מה אפשר כבר לומר להורים, אחים, אחיות ונשות הנופלים? השאלה קשה, אבל לא נכון לברוח ממנה. בריחה זה למשל לומר לאבלים, אין נחמה. סליחה באנו ליאש או לחזק? אם אני לא יודע כיצד מנחמים אבלים, אז אני יכול לומר להם שאין נחמה??
בס"ד
פרשת וישב התשפ"ג
מזל-טוב תמר כלת יהודה יולדת תאומים:
וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ׃
וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן־יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל־יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה׃
וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה־פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ׃
וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ הַשָּׁנִי וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח׃ (בראשית לח,כז-ל)
פרץ נקרא כל החיים שלו 'פרץ' כי בלידה שלו הוא פרץ מהרחם של אמא שלו, וזרח גם כן חטף את השם 'זרח' בגלל איזו אפיזודה בלידה שלו. (בנוגע לזרח נחלקו הפרשנים האם שמו על שם השָׁנִי או על שם השמש הזורחת).
בס"ד לפרשת וישב התשפ"ב
בחירה והשגחה: ישנם תנועות ודעות בעולם הטוענות שיש השגחה אלוהית בעולם וממילא אין בחירה, הכל מוכתב מלמעלה. ישנן תנועות ודעות בעולם הטוענות שיש לנו בחירה חופשית, העולם נתון בעוצם ידינו וממילא השם לא מנהיג את העולם ואולי גם כלל לא קיים.
שתי התנועות "פוטרות" את האדם מדין וחשבון על מעשיו, לשיטה ראשונה אנו לא ממש בעלי בחירה ואחריות למעשינו ולשנייה אין כלפי מי למסור דין וחשבון.
ולפי אמונתנו, לפי תורת ישראל: יש בורא ומנהיג לעולם, אולם גם יש בחירה ביד בשר ודם.
כיצד הבחירה שלנו משתלבת עם ההשגחה? מה אם אנו נבחר חלילה נגד רצון השם יתברך, האם רצוננו יגבר על בוראנו? או שרַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְ-הוָה הִיא תָקוּם.[1] ?
בס"ד
אנו פוגשים בפרשת וישב בסיפור מאוד לא פשוט ולא נורמלי. ולגלות שממנו צמחה שושלת דוד המלך זה ממש פלא גדול. יהודה נושא אישה ויולד שלושה ילדים: ער, אונן ושלה. בלידת שלה התברר שאשתו לא תוכל יותר ללדת ילדים וכנראה בגלל זה יהודה שמאוד רוצה להוליד ילדים לוקח אישה לער בכורו כשהוא רק בין 8 שנים.[1]
וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְ-הוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְ-הוָֽה׃ וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְ-הוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃ וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃
שואל הרמב"ן וכמוהו פרשנים רבים: ולא ידעתי למה יתבייש יהודה המושל בדורו מן האישה הזאת ולא יאמר אליה לכי לשלום מביתי ולמה יטעה אותה…? ועוד מוסיף ושואל הלא בהמשך הסיפור כשיהודה שומע שהיא הרה לזנונים בכעסו עליה הוא נראה כמי שחפץ היה בה לבנו?