בס"ד לפרשת ויגש התשפ"ג
'ויגש אליו יהודה' הפרשה מתחילה בדרמה גדולה, יהודה ניגש להתעמת עם יוסף, מבחינתו הוא חייב להחזיר את בנימין הבייתה ,לאבא, ויהי מה. יהודה לא יודע שהוא עומד מול יוסף, המתח באויר עצום, והחשש ממלחמת אחים הוא ממשי ביותר. הסוף הטוב של הסיפור ידוע.
לאחר שהמשפחה התפייסה והשלימה, חוזרת המשפחה לאחדותה בארץ מצרים.
אבל בשלב זה של הסיפור מפתיע מאוד לפגוש את הפסוק הבא : וְאֶת־יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל־יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן׃" כעת זה כבר לא היוזמה של יהודה לגשת אל יוסף אלא יעקב הוא זה שמכשיר את יהודה לגשת, אך הדבר צריר בירור, מדוע עכשיו כשהתברר שחלומות יוסף היו נבואיים, ויוסף הוא המשביר לכל ארץ מצרים, והתברר אף שיעקב אבינו צדק שהעדיף את יוסף על פני אחיו,שראה בו את ממשיך דרכו ומנהיג המשפחה.דוקא עכשיו יעקב אבינו מתחיל לגדל את יהודה, לבנות את המנהיגות שלו? הלא יש כבר מנהיג מוכשר, כל אחיו כבר מקבלים את הנהגתו,למה לחולל שינויים במערכת?
בס"ד לפרשת ויגש התשפ"ב
יעקב אבינו שולח את יוסף "וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר…"(בראשית לז,יד). מתי יוסף משלים את המשימה ומשיב לאביו דבר?
מובא בפרשה :מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל־אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל־מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל־תַּעֲמֹד׃(בראשית מה,ט). עברו 22 שנה ויוסף משיב לאביו דבר, אך כיצד דברים אלו של יוסף משלימים את השליחות, האם היותו אדון למצרים עונה לשאלת אביו? וכיצד קריאתו לאביו רדה אלי קשורה למשימה?
מה הרעיון מאחורי התוכנית הכלכלית של יוסף, למה הוא אוסף את כל הכסף של מצרים, ואז את כל המקנה, ואת כל אדמת מצרים ובסוף כולם נהיו עבדים? מה הוא מנסה לעשות?
בס"ד לפרשת ויגש התשפ"א
וַיְלַ
בס״ד לפרשת ויגש התשע״ח
פרשת ויגש פותחת כך:
{יח} וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה:
{יט} אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח:
{כ} וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ:
{כא} וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו:
{כב} וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת:
{כג} וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי:
...{לב} כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים:
אנחנו כבר יודעים את המשך הסיפור, ולכן אנו עלולים להתייחס לדברים כאל הצגה ותו לא, אבל יהודה כשניגש לדבר עם יוסף, עוד לא יודע את המשך הסיפור. הוא כן יודע שהוא ערב לבנימין, הוא יודע שאין לו מה לחזור לבית אבא בלי בנימין, הוא ניגש לקרב על חייו, לא רק חייו בעולם הזה, יותר חשוב לו הקרב על חייו בעולם הבא, לכן הוא מוכן להיכנס תחת בנימין להיות עבד ובלבד שבנימין יחזור אל אביו בשלום.
בס״ד לפרשת ויגש התשע״ז
מובא בתלמוד ש ״יעקב אבינו לא מת״ מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. וכך מובא:
א"ר יוחנן: יעקב אבינו לא מת.
אמרו לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? (וכי בחינם ספדו הסופדים, חנטו החונטים וקברו הקברנים?)
אמר להם: מקרא אני דורש שנאמר (ירמיהו ל, י) "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים" מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. ( מסכת תענית ה, ב)
בס"ד פרשת ויגש התשע"ו
כי הנה המלכים נועדו- זהו מפגש יהודה ויוסף בפרשתנו. חכמינו ראו במפגש זה רמז וסימן לשני כוחות הנהגה הפועלים באומה. ננסה לעמוד על כוחות אלה על פי משנת הרב קוק.
מודל א-
כוח הנבואה לעומת כוח התורה.
( מדבר שור כ״ג, מאורות הראיה ע״ט)
יוסף הוא הבר חכים(כך מתורגם הכינוי בן זקונים שנותנת לו התורה) האוחז בכתרה של תורה. ויהודה לעומתו הוא האוחז בכתרה של הנבואה.
את הנבואה כבר השיגו האבות הקדושים וכן השבטים הצדיקים, אבל את כתרה של תורה אפשר לתת רק בשישים ריבוא יהודים. לשם כך על עם ישראל לעבור גלות במצרים לבנות שם את הגוף שלו-60 ריבוא אנשים, ולצאת לחרות.
מצד שני הנבואה מוגבלת רק לארץ ישראל, ובדלדול השכינה שבגלות- היא לא יכולה להיות. ואילו התורה עם חוקיה וסדריה, מלווה את כנסת ישראל בכל גלגוליה.
לכן השליט במצרים היה יוסף וממצרים ה׳ גאלנו בזכות יוסף הצדיק- מכוח התורה ולא מכוח הנבואה שנעלמה ונאלמה בגלות.
ומנהיגותו של שבט יהודה התגלתה רק הרבה יותר מאוחר בארץ הבחירה בזמן דוד מלך ישראל.
וכך גם הוכרע להלכה שמשיח בן דוד יתגלה וימלוך דוקא בארץ ישראל. ומסתבר שהתגלותו גם תלויה בחזרת הנבואה.
והיו לאחדים בידך- בע״ה נזכה ונראה בעתיד כיצד מתאחדים אלו שני המשיחים, כיצד אור הנבואה הוא גם אור התורה, כשם שהיה אצל משה רבינו איחוד שני הכתרים.
בס"ד ו' טבת התשע"ה
nובא בפרשת ויגש:
וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: {ב} וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה: {ג} וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו: {ד} וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה: {ה} וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱל-ֹהִים לִפְנֵיכֶם:(בראשית מה,א)
ראשית יש להבין כיצד יוסף אומר להוציא כל איש מעליו ומיד אחר כך וישמעו מצרים?
ישנם רגעים בחיים שבהם אנו פתאום מתעשתים וקולטים שהכל הפוך.
מי שחשבנו לאויב מתגלה כאוהב שלנו הרבה יותר מאשר אנו אהבנו אותו או את עצמנו. או שאנו קולטים פתאום שמה שחשבנו כרע ביותר דוקא מתגלה כטוב מאוד. חלומות מתנפצים ויחד איתם חלומות עמוקים יותר מתממשים.
רגע כזה מופיע בפרשתנו, רגע של היפוך תבליט בכמה מימדים.
במשלי טו אומר שלמה המלך :
מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה, וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף.
כשאנו מביטים על דרכי בני אדם, על נפילותיהם והסתבכויותיהם השונות, אנו רואים שהכעס הוא אחד מאבני הנגף היותר מסוכנות שישנן בעולמנו. כמה אנשים רק בגלל רגע של ריתחה, של כעס לא נשלט הרסו לאחרים ולעצמם את החיים, במקרים החמורים הכעסים אף מגיעים לרצח, ובמקרים הקלים מביאים לפרוק משפחות, או לנזקים איומים לאיכות החיים, שריפת קשרים חברתיים והרס עצמי. מובן למה אמרו חכמינו שהרתחן חייו אינם חיים (פסחים קיג) וכל מיני גיהנם שולטים בו (נדרים כב). וחכמתו מסתלקת ממנו (פסחים סו) ואפילו משה רבינו רועה ישראל כאשר כעס גרם הדבר ששכח הלכה.ועוד אמרו שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, ועיננו הרואות שהכועס מתנהג כמי שאין לו א-לוה. עוד אמרו שהכועס על אשתו מחריב את ביתו (סוטה ג:) ואמרו שלעולם ידבר אדם בלשון רכה בתוך ביתו. ואמרו שהכעס מזיק לעיניים (תהילים ו) ומקצר את חייו של האדם .
אנו קוראים בין השורות בתורה על מחלוקת חריפה בין יוסף ויהודה, ובפרשתנו (ויגש) על הזדמנות היסטורית של שלום ביניהם "ויגש אליו יהודה". למחלוקת זו השפעה חשובה לימינו אנו . מיהודה יוצא משיח בן דויד, ומיוסף משיח בן יוסף , חז"ל עוסקים ביחסים ביניהם , בנדבך שכל אחד מהם אחראי לבנות בתהליך התחיה.