בס"ד י' ניסן התשע"ד
בפרשת אחרי מות (פרק יז) מובא :
{א} וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {ב} דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה לֵאמֹר: {ג} אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: {ד} וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַי-ה-וָ-ה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְ-ה-וָ-ה דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ: {ה} לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַי-ה-וָ-ה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַי-ה-וָ-ה אוֹתָם: {ו} וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח יְ-ה-וָ-ה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹח לַי-ה-וָ-ה:
התורה כאן אוסרת שחיטת בהמות במחנה או חוצה לו מלבד שחיטת בהמות המובאות אל המשכן. והכהן מצווה לשפוך את דמם על המזבח. בהמשך הפסוקים התורה אוסרת במפורש את אכילת הדם של החיות.
האם נאסרה כל אכילת בשר חולין במדבר?
אחרי מות נדב ואביהו בקרבתם...
על מה ולמה מתו נדב ואביהו?
האם הם היו צדיקים? האם היו גדולים ממשה ואהרן?
האם הם מתו בגלל חלקו של אהרן בחטא העגל?
ראשית הבא נראה את המקורות השונים מהם נראה לכאורה שישנן סתירות בנושא.
1 מובא בחז״ל. על דברי משה לאהרן לאחר מותם. בקרובי אקדש- ידעתי שעתיד מישהו מאיתנו להיפטר בחנוכת המשכן. חשבתי שאני או אתה נפטר. עכשיו שנפטרו נדב ואביהו אני יודע שהם גדולים ממני וממך.
והוא תימה, האם יש הכרח שמישהו ימות בחנוכת המשכן?! הרי זה נוגד את השקפת התורה השוללת מכל וכל קרבנות אדם. ועוד כיצד יתכן לומר שהם גדולים ממשה ואהרן? והייתי אומר שכל דבריו אלו באו רק לנחם את אהרן, אלה שקשה לומר משה יוציא מפיו הקדוש דבר שאינו נכון.
פרשת אחרי מות
מתחילה בהזכרת מיתת נדב ואביהו, ביום חנוכת במשכן, ורומזת על סיבת מותם בקרבתם לפני השם וימותו.
אחר כך מפרטת את האופן שבו מותר לאהרן לבוא אל הקודש פנימה ( בתוך כך מפרטת את עבודת כהן גדול ביום הכיפורים).
עוברת לברר את תנאי היתר אכילת בשר, רק אם מביאים אותו כקרבן להשם אל המשכן. בתוך כך מבררת איסור אכילת הדם.
ומסיימת באיסורי עריות וסכנתם הגדולה.
מהו החוט החורז את הפרשה?
מה המשותף לכל הנושאים?