השאלה מה מקומו של החמץ ומה מקומה של המצה, אם החמץ מבטא את היצר הרע, למה אחרי פסח אנחנו חוזרים למצה? מדוע בבית המקדש המצב הפוך, כל השנה אנחנו מצויים להביא מנחות שאין בהם חמץ, מלבד מנחת התודה, ובחג השבועות למנחת שתי הלחם אנחנו מצויים דווקא להביא מנחת חמץ?
למה לחוג את ה' באייר?
בס"ד ליום העצמאות ה74 של מדינת ישראל התשפ"ב
היצר הרע-הוא שמו של הקול הקורא לנו לבחור הפוך ממה שנכון, צודק וטוב לנו בחיים. פעמים רבות שאנו מתלבטים ולא מצליחים להחליט, לא מצליחים לגבש לעצמנו דעה ברורה לאיזה כיוון ללכת. מה נכון לנו ומה לא, איזה קול מהקולות הנשמעים בתוכנו הוא הקול הטוב ואיזה הוא הקול הרע המנסה לחבל ולהרוס לנו את החיים. הנה הנושא הזה הוא גדול מאוד ואינני בא להקיף כאן את כולו, ברצוני במאמר זה להעלות כמה עקרונות ודגשים שיוכלו לעזור לנו לזהות את הקולות השונים בתוכנו, ולהבין לאן חותר היצר הרע וכיצד נוכל להתמודד איתו.
תובנה ממלחמת ששת הימים...
בס"ד לרגל מלות 54 שנים למלחמת ששת הימים, אייר התשפ"א
ככלל, מעשים שאנו עושים מבחירתנו החופשית, יתכן שאינם לרצון השם, אולם אירועים שהתרחשו ללא תכנון שלנו , אפילו מעשים שאנו עשינו אבל בלית ברירה וכתגובה לאילוצים שונים, בהם ניכרת ביחוד יד ההשגחה העליונה. וזה ענין הגורל בבחירת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, והגורלות שהטיל יהושע בן נון בחלוקת הארץ לשבטים ועוד כהנה.
הצמידות של יום הזיכרון ליום העצמאות יש בו תועלת גדולה להעמקת הכרת החרות שזכינו לה בהקמת המדינה,תראו איזו הקרבה הקריבו גיבורי התהילה כדי שאנו נזכה לחרות לאומית. תעריכו את גודל המתנה שקיבלנו, כמה יהודים מסרו את נפשם בשביל חרותנו. ראיית תעצומות הנפש שהם גילו- מפיחה בנו חיים של עוצמה ושל אחריות. גם חווית מותם וקטיעת פתיל נשמתם- מורישה לנו משימה להמשיך את מפעלם לחשוף את שכר פעולתם.
בס"ד יום העצמאות שנת תשוע"ה
אחת מתחבולות היצר הרע הינה לברוח מאחריות: לתלות באחרים את האחריות למצב ולכישלונות, הסגנונות מגוונים ומשתנים מאדם לאדם. יש התולים בממשלה את האשם. ישנם חרדים התולים בחילונים. וחילונים התולים בחרדים. בעלים התולים בנשותיהם ולהיפך. לעיתים גם המחלות ״משרתות״ את היצר הרע. הגויים תולים לעיתים רבות את האשם לבעיות ביהודים. אנו לעיתים פותרים עצמנו ״ככה אני ״ תולים את האשם ביוצר האדם, כביכול שאין דרך לתקן את המידות שלנו.
והנה הספירה על פי פשט הפסוקים הינה מצוה הנוהגת בארץ ישראל והיא בעלת מאפינים חקלאיים, תחילתה בקציר העומר והנפתו וסופה במנחת שתי הלחם בשבועות. לכאורה היה מקום לומר מפשט הפסוקים שבחוץ לארץ אין כלל מקום לספירה זו, אמנם חכמינו מדייקים מהפסוק שהספירה לא תלויה בעצם הבאת העומר ואנו למעשה סופרים אף בחו״ל, אבל עיקרה דוקא לספור אותה בארץ.
וכיצד ספירה זו קשורה לספירה ההיסטורית שעמ״י ספר לקראת מתן תורה?
ברצוני לעסוק הפעם בשלושה נושאים בקצרה:
1. איפה היה ה' בשואה, למה הוא נתן לה לקרות, על מה קיבלו היהודים סבל כה קשה וכדו'?
2. מה מקור האנטישמיות לאורך כל ההיסטוריה שלנו?
3. לקחים מהשואה.
מדוע אנו סופרים את ספירת העומר? מה עניין הספירה בין פסח ושבועות? למה הספירה נקראת על שם העומר, שהוא מנחת שעורים?
מה עושה יום העצמאות בתוך הספירה ?