בס"ד
מיקומו של השלום:
ראשית נפתח במה שאין בו מחלוקת וכולם מסכימים עליו, השלום הינו היעד, 'סוף הדרך' בנוגע לעולם הזה. לא בכדי בקשת השלום הינה הברכה האחרונה בתפילות העמידה. ומפורסמת נבואת הנחמה של ישעיה הנביא 'לא ישא גוי אל גוי חרב…'.
אבל דווקא משום שהוא סוף הדרך, הוא לא הדרך. אם מנסים ללכת ב 'דרך השלום' היא דווקא מביאה למלחמה. ראו לדוגמא כיצד ההליכה של אנגליה וצרפת ב 'דרך השלום' הביאה את מלחמת העולם השנייה. ועוד מעט גם נראה כיצד מדיניות השלום של ביידן תביא את אמריקה למלחמה קשה מאוד עם איראן. וכמובן, חווינו על בשרנו דוגמה מאוד כואבת בשנה האחרונה כיצד 'דרך השלום' המכונה הקונספציה הביאה עלינו את המלחמה הזו.
הסלע האדום
כך נחקקה פטרה בליבם של ישראלים רבים. כמובן תרם רבות לכך השיר המפורסם "הסלע האדום״ מאת חיים חפר. בשנותיה הראשונות של המדינה ניסו ישראלים צעירים לחצות את הגבול לשטח ירדן כדי לחזות באחד משבעת פלאי תבל הלו היא פטרה. רבים מהם לא שבו חיים לביתם, בעקבות זאת המדינה אסרה על השמעת השיר כדי לעצור את התופעה.
ואדי מוסא
מפתיע מאוד לגלות שזהו הקניון דרכו נכנסים לפטרה. המקומיים קוראים לו כך על שם משה רבינו, וכך גם נקרא הכפר הסמוך. הקניון צר מאוד ברוחב מטרים ספורים וקירותיו מגיעים לכדי מאה מטרים. קירות הקניון עשויות מאבן חול אדמדמה. לאחר הליכה קצרה בקניון מתחילים המבקרים להוציא קריאות פליאה מהפה למראה המבנים האדירים החצובים בקירות הקניון. רוב החציבות בסלע שימשו כקברים מפוארים, ביניהם מפורסם במיוחד ״אוצר פרעה״ גובהו 33 מטר ורוחבו 25 מטר.
ההיסטוריה של פטרה
בקורות עמנו
בתיאור מסעות ישראל מאז יציאת מצרים ועד הכניסה לארץ כפי שמופיעים בספר במדבר בפרשת מסעי מובא:
וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ:
וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם:
וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְ-הֹ-וָ-ה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ:
קטע המסע המתואר בפסוקים אלו מתחיל בעציון גבר הלו היא אילת עובר בקדש ומגיע להר ההר בו נפטר אהרן הכהן והוא בקצה ארץ אדום. את קדש מתרגם אונקלוס כ ״רקם״. יוסף בן מתתיהו מציין ששמה הקדום של פטרה היה רקם, ובכך הוא קושר את הקצוות של זיהוי המקום. חשוב לציין שהיו מספר מקומות שנקראו בעת העתיקה קדש ופטרה הינה רק אחת מהם.
פטרה- עיר בירה נבטית
הנבטים- אומה שיצאה כנראה משבט ארמי וישבה באזורים נרחבים הן בנגב והן בעבר הירדן המזרחי. מקבילה בתקופות לתקופת הבית השני. ידועים קשרי מסחר ענפים בין מלכי בית חשמונאי לנבטים. הנבטים הפכו את פטרה לעיר הבירה שלהם ופיארו אותה במיוחד.
פטרה- לאחר הנבטים
לאחר הכיבוש הרומאי ( בשנת 106 למניינם) הנבטים הושפעו מהתרבות ההלניסטית הרומית ואף במבני העיר ניכרת שפעה זו. מאוחר יותר בכיבוש הערבי הנבטים התמסמסו באומה הערבית ופטרה איבדה את יוקרתה.
הר ההר
אחד האתרים המטוילים ביותר באזור פטרה הינו קבר אהרן הנמצא בהר ההר, או ג'בל אהרון כפי שנקרא היום. רש״י על התורה כותב שהוא כמין תפוח קטן העומד על תפוח גדול. כך גם מרגיש מי שמטפס לפסגת הר ההר לקבר אהרון.
בתי מלון מומלצים
הפיכת פטרה לאתר תיירות עולמי הפכה את ואדי מוסא הכפר הסמוך לכפר תיירות משגשג ובו למעלה מ70 בתי מלון. בהשוואה למחירים המקובלים בארץ המלונות בפטרה בהחלט זולים ביותר, ואם נוסיף לזה את הקרבה לישראל והקלות להגיע לשם ואת אפשרויות הטיול באזור נקבל הצעה משתלמת במיוחד. כדאי לבדוק את קרבת המלון לעתיקות פטרה. חברת טרוולאור מציעה מגוון גדול מאוד של 71 בתי מלון ברמות שונות בפטרה, וכמו תמיד במחירים הזולים ביותר!
השמיטה והיובל הינן מהמצוות המעטות שטרם זכינו בדור הזה לקיימן כמצות התורה, שמירת השמיטה היום הינה לרוב הדעות רק מדרבנן, מהתורה אנו נהיה מצוים בשמירתם רק כשרוב עמ״י יתנחל בארץ.
לדעת רבינו בחיי כל הברכות הנפלאות המופיעות בפרשת בחוקותי הינן בשכר שמירת השמיטה והיובל וכך אומר:
אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. החוקים שהזהיר כאן הם השמיטה והיובל שהזכיר בפרשה של מעלה, ואמר עתה כי אם נלך בהם ונשמור המצות, שיתן הגשמים בעתם ויברך לנו התבואה והפרות וכל צמח האדמה.
אנו רואים את עבודת החקלאות בימינו הולכת ונעזבת ,כמות החקלאים בארץ היצטמטמה בתוך דור לכדי חצי,יחד עם ערכים ציוניים נוספים כמו עבודה עברית, ישוב הארץ ושאר אידאלים ,גם הנשארים בתחום הפכו ברובם למנהלי עבודה, עם צוות תאילנדים מסורים תחת ידם
אמנם ביו"ש אנו עדים להתעוררות מסוימת בנושא וגם בנגב, אבל ככלל הצבור מתרחק ממנה.
נשאלת השאלה מה חשיבות החקלאות ,האם בעידן ההי-טק עוד צריך את הפחותה שבעבודות?
מצות הביכורים-מהי המצוה מה מטרתה , ולמה אינה נוהגת כיום?
ראשית מהי המצוה?
המצוה חלה על יהודים החיים בארץ ישראל אשר יש להם שדה משלהם, ובו עצים משבעת המינים. המצוה להביא לבית המקדש פעם אחת בשנה, את הפרי/ ות הראשונים שגדלו על העצים. הקרובים לירושלים מביאים אותם חיים/טריים והרחוקים מביאים אותם מיובשים. התורה לא נתנה שעור כמה להביא, אפילו פרי אחד מכל סוג מזכה במצוה. ההשתתפות במצוה זו היתה גדולה, והיו המוני בית ישראל מתכנסים ועולים יחדיו לירושלים עם ביכוריהם בשירים ומחולות.
כשאנו נפגשים עם מצות השמיטה. ולומדים אותה תאורטית. היא מקסימה כל אחד. הדאגה לעניים. לפושטי הרגל בעלי החובות הכבדים עם העשירים.
שנת שבתון ומנוחה ממרוץ החיים לעסוק בה בלימוד התורה הקדושה.
שנה שמזכירה לנו את ימי הגן עדן של אדם וחוה, בהם לא היה צורך ביגיעה וטורח רק לאכול מטובה ולהתענג על השם.
פרשת בהר פותחת בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר.דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה'"
מדוע אמרה התורה נותן בזמן הווה , למרות שהפסוק עוסק בזמן עתידי,כאשר תבואו אל הארץ ?
אנו רואים את עבודת החקלאות בימינו הולכת ונעזבת, כמות החקלאים בארץ הצטמצמה בתוך דור לכדי חצי, ביחד עם ערכים ציוניים נוספים כמו עבודה עברית, ישוב הארץ ושאר אידאלים. גם הנשארים בתחום הפכו ברובם למנהלי עבודה עם צוות תאילנדים מסורים תחת ידם. אמנם ביו"ש אנו עדים להתעוררות מסוימת בנושא.
האם קיימת חשיבות בעיסוק בחקלאות? האם בעידן ההי טק עוד צריך את ה"פחותה" שבעבודות?
שאלתי פעם מנהל חברה בתחום החקלאות האורגנית מה מצב העסקים? וענה לי שהמצב בהתאם למצב ההי טק
מפליא שבגמ' אומר רבי אלעזר "עתידין כל בעלי אומניות לעמוד על הקרקע" וביאר רש"י "יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר", כלומר לפי רש"י (וכמוהו הבינו רוב הפרשנים) בעתיד ינטשו עוד ועוד בעלי מקצועות שונים את עבודתם, דווקא לטובת העיסוק בחקלאות. נראה אם כן שהחכמים הסתכלו קצת אחרת מאיתנו על הדברים.