אנו רואים את עבודת החקלאות בימינו הולכת ונעזבת ,כמות החקלאים בארץ היצטמטמה בתוך דור לכדי חצי,יחד עם ערכים ציוניים נוספים כמו עבודה עברית, ישוב הארץ ושאר אידאלים ,גם הנשארים בתחום הפכו ברובם למנהלי עבודה, עם צוות תאילנדים מסורים תחת ידם
אמנם ביו"ש אנו עדים להתעוררות מסוימת בנושא וגם בנגב, אבל ככלל הצבור מתרחק ממנה.
נשאלת השאלה מה חשיבות החקלאות ,האם בעידן ההי-טק עוד צריך את הפחותה שבעבודות?
מצות הביכורים-מהי המצוה מה מטרתה , ולמה אינה נוהגת כיום?
ראשית מהי המצוה?
המצוה חלה על יהודים החיים בארץ ישראל אשר יש להם שדה משלהם, ובו עצים משבעת המינים. המצוה להביא לבית המקדש פעם אחת בשנה, את הפרי/ ות הראשונים שגדלו על העצים. הקרובים לירושלים מביאים אותם חיים/טריים והרחוקים מביאים אותם מיובשים. התורה לא נתנה שעור כמה להביא, אפילו פרי אחד מכל סוג מזכה במצוה. ההשתתפות במצוה זו היתה גדולה, והיו המוני בית ישראל מתכנסים ועולים יחדיו לירושלים עם ביכוריהם בשירים ומחולות.
כשאנו נפגשים עם מצות השמיטה. ולומדים אותה תאורטית. היא מקסימה כל אחד. הדאגה לעניים. לפושטי הרגל בעלי החובות הכבדים עם העשירים.
שנת שבתון ומנוחה ממרוץ החיים לעסוק בה בלימוד התורה הקדושה.
שנה שמזכירה לנו את ימי הגן עדן של אדם וחוה, בהם לא היה צורך ביגיעה וטורח רק לאכול מטובה ולהתענג על השם.
פרשת בהר פותחת בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר.דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה'"
מדוע אמרה התורה נותן בזמן הווה , למרות שהפסוק עוסק בזמן עתידי,כאשר תבואו אל הארץ ?
אנו רואים את עבודת החקלאות בימינו הולכת ונעזבת, כמות החקלאים בארץ הצטמצמה בתוך דור לכדי חצי, ביחד עם ערכים ציוניים נוספים כמו עבודה עברית, ישוב הארץ ושאר אידאלים. גם הנשארים בתחום הפכו ברובם למנהלי עבודה עם צוות תאילנדים מסורים תחת ידם. אמנם ביו"ש אנו עדים להתעוררות מסוימת בנושא.
האם קיימת חשיבות בעיסוק בחקלאות? האם בעידן ההי טק עוד צריך את ה"פחותה" שבעבודות?
שאלתי פעם מנהל חברה בתחום החקלאות האורגנית מה מצב העסקים? וענה לי שהמצב בהתאם למצב ההי טק
מפליא שבגמ' אומר רבי אלעזר "עתידין כל בעלי אומניות לעמוד על הקרקע" וביאר רש"י "יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר", כלומר לפי רש"י (וכמוהו הבינו רוב הפרשנים) בעתיד ינטשו עוד ועוד בעלי מקצועות שונים את עבודתם, דווקא לטובת העיסוק בחקלאות. נראה אם כן שהחכמים הסתכלו קצת אחרת מאיתנו על הדברים.