מה ההבדל בין בן חורין לבין האגואיסט?
הרי אם האדם החרותי, לא משועבד לשום דבר, הרי שהוא חי רק את מה שהוא בעצמו, ואם כך- הוא סתם סוציומט. אכן מבט על האנשים ככלל מראה לנו, שאותם שעסוקים בחרותם, בדרך כלל חיים מסביב לאינטרסים הפרטיים שלהם, לנוחיותם, לחופש הביטוי שלהם, בקיצור מתנתקים מהעולם.
אז מה כן נכון? לענות אמן לכל שטות שתופסת מהלכים בצבור?! לרוץ לקנות IPOD כי כולם קונים?! לשים עגיל בלשון כי זה במודה?! למרות שזה מטופש ולא נוח!
צריך להבין האיסור להתענות בחודש ניסן, הרי לבטח אנו צריכים להתכונן לפסח, לזכות לצאת לחרות מכל השעבודים שאנו נתונים בהם, אז היה דוקא מתבקש שיהיה לנו ימי צום בחודש זה, ואמירת תחנון לכפר על חטאינו.
לעומת זאת בכל החודש עבודה זו אסורה, מדוע?
ארבע כוסות של יין
אנו כידוע בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין, והן כנגד ארבע לשונות של גאולה .
מובא בפרשת וארא: "לכן אמור לבני ישראל אני י-ה-ו-ה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלו-הים..."(שמות,ו,ו-ז).
מה משמעותם של ארבע לשונות אלו? מה ההבדל בין אחת לשנייה?
עוד לאברהם אבינו אומר הקב"ה "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם , ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול."(בראשית טו,יג)
למה לנו להיזכר בחג החרות במרורים שאכלנו בהיותנו במצרים?
האם אין באכילת המרור,מן עמעום לאווירת הרווחה של החג?
המהר"ל מפראג מבאר,ש"כל דבר מתפעל מהפכו", גם במובן של יציאה לפועל וגם במובן של הכר, של הבחנה. האור למשל ניכר במעלתו לעומת החושך, אבל גם למדנו שהחושך , הלילה מכשיר את היום שיבוא שנא' "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".יש קשר הפכי בין השעבוד של ישראל במצרים לבין החרות לה זכו בעקבות זאת. וכן בפרקי אבות , יגעת ומצאת תאמין. אנו אוכלים מרור בפסח כדי לזכור מאיזה עומק של שעבוד גאלנו ה' ברב חסדיו, כדי להבין את תפקיד המרורים שאכלנו במצרים וכדי להעריך את גודל החרות שלה זכינו בפסח.
למה לא אסרה תורה לאכול מאכלי דגן בכלל בפסח, אם ישנו חשש שיבואו לידי חימוץ. או לפחות שיאסרו זאת חכמינו, היכן יש יותר חשש חמץ בממרח חומוס או במצה? בתבשיל אורז או בקנידלך?
למה לא אסרה תורה לאכול מאכלי דגן בכלל בפסח,אם ישנו חשש שיבואו לידי חימוץ.או לפחות שיאסרו זאת חכמינו,היכן יש יותר חשש חמץ בממרח חומוס או במצה?בתבשיל אורז או בקנידלך?
.השאלה מחמירה לאור דברי השולחן ערוך "דברים הבאים לידי חימוץ , אדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח"(ס' תנ'ג).ההלכה מחייבת אותנו לאפות את המצות למצות הפסח מבצק שיכול לבוא לידי חימוץ,למה?אם החמץ כל כך דחוי בפסח למה להתקרב כל כך לקצה הצוק,למה לא נכין את המצות מבצק תפוחי אדמה לדוגמא?מה באה ההלכה ללמדנו בדין זה?