פורים חג הנהפוך הוא, גם האמירה המפורסמת 'נעשה ונשמע' של עם ישראל מקבלת מהפך בפורים.
מדוע אנו מתחפשים בפורים?
מה המקום לשימוש במסכות ל מטרות קדושות?
בימים שאחרי פורים ישנו בלב געגוע לפורים, אז הבשורה הטובה היא מה שמובא בחז"ל שלמרות שלעתיד לבוא כל החגים עתידים להתבטל אבל פורים לא יתבטל. ולדעת רבי אליעזר גם יום הכיפורים לא יתבטל.
כבר עסקתי בנושא בעבר(קישור למאמר) אבל יש כאן עוד הרבה בשר כי בפשיטות זה נראה מאוד תמוה שחג מאוחר, שבקושי הסכימו בכלל החכמים לקבל אותו כחג, שאין אומרים בו אפילו הלל,שארע בגלות,שלא היו בו איזה ניסים גלוים, שדוקא הוא ישאר לנצח בזמן שחגים אחרים יתבטלו?
מוכרחים להבין שפורים מחביא בתוכו עוצמות כאלו שלא יכולות להתבטל, נתחיל לחשוף מעט מהם.
מה היה ההיתר של מרדכי לא להשתחוות להמן ?
בס"ד ערב פורים התשפ"ג
כשהיינו ילדים למדו אותנו שיש מצבים שצריך להתכופף ולתת לרוח לעבור הלאה..
גם מבחינה תורנית הרי מובא כי ישנן שעות שמשחקות לרשעים ואז ההמלצה של הגמרא היא להיזהר ולא להתגרות בהם. וכאן זה עוד היה הרבה יותר בוטה מרדכי לא רק התגרה ברשע שהשעה משחקת לו אלא הוא עוד מעיז ולאחר הגזירה ממשיך לעבור על מצוות המלך ולובש שק לפני שער המלך.
מהמגילה ניכר כי מרדכי בטוח לחלוטין עד כדי שהוא מרגיש במעמד ראוי להיות זה שבסוף קורא לכל היהודים לצום תשובה ותפילה?
ואם תאמר שצלם ע"ז היה על גבי לבו של המן, הרי היה יכול מרדכי לפחות להתחמק מלפגוש אותו, ולמה בכוונה נעמד לפניו ולא השתחוה? מניין לנו שכך עשה? כי הכתוב אומר " ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה", למה עבר הכתוב לזמן עתיד? ללמד שזה לא היה במקרה חד פעמי אלא המדיניות של מרדכי, החזון שלו.
בס"ד מאמר לפורים התשפ"ב
בשל מה נגזרה הגזירה על השמדת היהודים בפורים?
מקריאה שטחית של סיפור המגילה עולה שהעקשנות והקנאות של מרדכי הם שהביאו ועוררו את המן להגות את תכנית הפתרון הסופי לבעיה היהודית. אבל התבוננות עמוקה יותר בסיפור מלמדת שדוקא מרדכי היה מי שהביא להצלת היהודים, הוא האדם הכשר שבדור בלשון המדרש, הוא עורר את אסתר להירתם להצלת האומה והוא עורר את העם לתשובה וזעקה. והגזירה -לא באמת נגזרה בגללו, אם זה לא היה הוא, המן היה מוצא תרוץ אחר. בכלל במבט אמוני, לא מתקבל על הדעת שאדם בודד גם אם עשה טעות איומה יגרום לכל העם שלו שואה. אז בשל מה נגזירה הגזירה?
בס"ד לקראת פורים התש"פ
אתם מכירים את הילד הזה שמציק כל הזמן לילדה אחת בגן, ובעצם בתוך ליבו הוא פשוט אוהב אותה ולא יודע שיש דרך הרבה יותר מוצלחת להביע את אהבתו מאשר להציק?
אז זה הסיפור פחות או יותר. כל ההיסטוריה אנו סובלים מרדיפות והצקות של גוים שונים, מאיפה זה בא ולאן הולך?
בס״ד לקראת פורים התשע״ט
מובא בחז״ל באסתר רבה פרשה ז:
באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם, ואצל משה בן עמרם, ואמר להם: עד מתי אבות העולם רדומים בשינה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה?...
אמר לו משה: כלום יש אדם כשר באותו הדור? אמר לו יש ושמו מרדכי, אמר לו לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם בתפלה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקב"ה, אמר לו רועה נאמן כבר נכתבה אגרת כלייה על ישראל, אמר לו משה אם בטיט היא חתומה, תפלתנו נשמעת, ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא, אמר לו בטיט היא חתומה, אמר לו משה רבינו לך והודיע למרדכי, מיד הלך והודיע למרדכי, הה"ד ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו,(עד כאן מדרש רבה)
מה היה המיוחד במרדכי? וכי לא היה עוד שום אדם כשר בישראל?!
בס״ד לקראת פורים התשע״ט
שאול המלך הצטווה להילחם בעמלק, הוא לא עמד במשימה במלואה. בינתיים עברו כחמש מאות שנה עד שהגיעו מרדכי ואסתר ותיקנו את הדבר.
בברכת יעקב אבינו לשבטים, בנימין מתברך:
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל:
יעקב המשיל אותו לזאב. הזאב פעיל בעיקר בשעות הבוקר והערב.
אומר הספורנו: זאב יטרף. תוקף הזאב וטרפו הוא בבקר ובערב עם מעוט האור כאמרו וחדו מזאבי ערב. וכן היה ענין בנימין כי היתה מלכותו בתחלת זריחת מלכות אחיו בימי שאול ואחר אבדן מלכותו בימי מרדכי ואסתר.
ולמה נמשל שאול לזאב? מה המיוחד בזאב, במה שונה משאר חיות הטרף?
בס״ד לפורים התשע״ח
הגמרא שואלת על אסתר, המן, מרדכי ומשה מן התורה מניין:
וכך מובא במסכת חולין קלט ע"ב
"אמרי ליה פפונאי – לרב מתנה:
...
משה מן התורה מנין? – (בראשית ו, ג) בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר.
המן מן התורה מנין? – (בראשית ג, יא) הֲמִן הָעֵץ.
אסתר מן התורה מנין? – (דברים לא, יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר.
מרדכי מן התורה מנין? – דכתיב (שמות ל, כג) מָר דְּרוֹר, ומתרגמינן: מירא דכיא".
בס״ד ערב שבת זכור התשע״ז
מסופר במגילת אסתר, לאחר שאסתר המלכה מגלה במשתה היין השני למלך אחשורוש את עמה, ואת תכנית הפתרון הסופי שהמן הכין לה ולבני עמה, או אז חרבונה פותח פיו ושופך שמן למדורה:
וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו:
מדוע חרבונה מתערב כאן בשיחה? האם דברי המלכה כנגד המן לא מספיק חמורים, המן רוצה להשמיד עם שלם, בוודאי גם מרדכי בכלל זה, אז מה החידוש בכך שהוא רוצה לתלות את מרדכי?
ולמה הוא מציין שהמן עשה העץ, הלא בוודאי שעליו מדברים? ולמה מציין שמקום העץ הינו בבית המן? ומה חשיבות יש לציין את גובהו?
בס"ד פורים שנת תשוע"ה
מובא במדרש רבה למגילת אסתר פרשה ז:
וּבְשָׁעָה שֶׁנֶּחְתְּמוּ אוֹתָן הָאִגְּרוֹת וְנִתְּנוּ בְּיַד הָמָן, וַיָּבוֹא שָׂמֵחַ הוּא וְכָל בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ, וּפָגְעוּ בְּמָרְדֳּכַי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְרָאָה מָרְדֳּכַי שְׁלשָׁה תִּינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בָּאִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְרָץ מָרְדֳּכַי אַחֲרֵיהֶם, וּכְשֶׁרָאָה הָמָן וְכָל חֲבוּרָתוֹ שֶׁהָיָה רָץ מָרְדֳּכַי אַחֲרֵי הַתִּינוֹקוֹת, הָלְכוּ אַחֲרֵי מָרְדֳּכַי לָדַעַת מַה יִּשְׁאַל מָרְדֳּכַי מֵהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ מָרְדֳּכַי אֵצֶל הַתִּינוֹקוֹת שָׁאַל לְאֶחָד מֵהֶם פְּסֹק לִי פְּסוּקֶיךָ, אָמַר לוֹ (משלי ג, כה): אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. פָּתַח הַשֵּׁנִי וְאָמַר, אֲנִי קָרִיתִי הַיּוֹם וּבָזֶה הַפָּסוּק עָמַדְתִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר (ישעיה ח, י): עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל. פָּתַח הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר (ישעיה מו, ד): וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָֹּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מָרְדֳּכַי כָּךְ שָׂחַק וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. אָמַר לוֹ הָמָן מָה הִיא זֹאת הַשִֹּׂמְחָה שֶׁשָֹּׂמַחְתָּ לְדִבְרֵי הַתִּינוֹקוֹת הַלָּלוּ, אָמַר עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּשְׂרוּנִי שֶׁלֹא אֶפְחַד מִן הָעֵצָה הָרָעָה שֶׁיָּעַצְתָּ עָלֵינוּ. מִיָּד כָּעַס הָמָן הָרָשָׁע וְאָמַר אֵין אֲנִי שׁוֹלֵחַ יָדַי תְּחִלָּה אֶלָּא בְּאֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת.
מובא במדרש ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד: "כל המועדים עתידין להיבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם". וכן איתא בתלמוד הירושלמי:
רשב"ל אמר אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל נאמר כאן קול גדול ולא יסף ונאמר להלן (אסתר ט) וזכרם לא יסוף מזרעם...(מגילה ז )
נשאלת השאלה מה כל כך מיוחד בפורים שהוא לא יתבטל לעתיד לבוא?
ישנן שתי מצוות בעניין עמלק:
א- מחיית עמלק בפועל.
ב- זכירת אשר עשה לנו עמלק.
אנו גם רואים בתורה, מצד אחד מצווה עלינו למחות את עמלק ומצד שני ה׳ אומר שהוא ימחה את עמלק.
על פי זה אפשר לומר שמצוות הזכירה מכוונת כנגד אותו החלק של עמלק שמעל לשמים, שמחייתו נתונה רק לידי ה׳ בעצמו.
וזו היתה טעותו של שאול המלך, כשהשאיר בחיים את אגג העמלקי, הוא חשב שבזה הוא מקיים רצון ה׳ ומשאיר לקב״ה לסיים המחייה, אבל היה צריך להורגו בעצמו, ולהשאיר לשמים רק את חלק עמלק שמעל לשמים.
מה ענינו של עמלק בעולם?
לשם מה ברא ה׳ עם, ועלינו הוא ציוה למחותו מן העולם?
מובא בספר שמות (יז ז):
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם, מַסָּה וּמְרִיבָה: עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל נַסֹּתָם אֶת-יְ-ה-וָ-ה לֵאמֹר, הֲיֵשׁ יְ-ה-וָ-ה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן. {פ}
הקשר המיוחד בין מרדכי לבין משה רבנו
כשאנו באים להשוות ביניהם,ראשית עולה לנו ששניהם הושיעו את ישראל,שניהם היו קרובים למלכות,שניהם היו אנשי אמת ללא פשרות,משה רבנו קשור לחודש אדר בו נולד וגם נפטר.