בס"ד חנוכה התשפ"ד
כיצד אנו מברכים בחנוכה על הנרות או על ההלל ואומרים את מטבע הלשון של הברכות "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו…" והלא חנוכה ארע שנים רבות לאחר חתימת התנ"ך ויותר מאלף שנה לאחר מתן תורה?
אין המאמר בא לעסוק בסיבות לקביעת החג, בזה עסקתי כבר בעבר, (במאמר על מה נחוג חנוכה) אלא היכן ציוונו, דהיינו כיצד מצוה של חכמים נהיית מצות ה'.
ובכן שאלה זו כבר נשאלה בתלמוד וכך נאמר:
"וְהֵיכָן צִוָּנוּ? רַב אַוְיָא אָמַר: מִ״לֹּא תָסוּר״. רַב נְחֶמְיָה אָמַר: ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״.(שבת כג,ע"א)
בס"ד חנוכה התשפ"ד
לנר חנוכה יש שלוש רמות של הדלקה, מובא בתלמוד: מִצְוַת חֲנוּכָּה, נֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ. וְהַמְהַדְּרִין, נֵר לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק שְׁמֹנָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק אַחַת, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ.(מסכת שבת כ"א,ע"ב)
זאת אומרת המטרה הראשונה היא הבית שלך, המטרה השניה היא המטרה האישית, והשלישית והמהודרת מכולם היא הדלקת ההתקדמות 'מוסיף והולך'
מה זה אומר לנו?
בס"ד חנוכה התשפ"ג
יש להבין ענין שמונת ימי החנוכה, מה מבטא השמונה? הנה כבר עסקו רבים וטובים בכל הדורות להבין הנושא, ושאלו הלא הנס שבנר היה רק לשבעה ימים, כי ליום אחד הספיק השמן בדרך הטבע, ורבו בזה הפרושים. ואחרי שכך נקבע החג לשמונה ימים, יש לשאול מה מלמדים אותנו שמונה אלה? הדלקת הנרות בין לבית שמאי שמדליקים ביום הראשון 8 נרות ופוחתים בכל יום, ובין לבית הלל שמדליקים ביום הראשון נר אחד ומוסיפים בכל יום, יש בה הדרגה ותהליך. מהו התהליך שאנו עוברים בחנוכה? ישנם בזה כמה שיטות:
בס"ד זאת חנוכה התשפ"ב
הביטוי זאת חנוכה הפך לשמו של יום אחרון של חנוכה, על שם קריאת התורה שקוראים ביום זה "...זאת חנוכת המזבח ביום המשח אתו…". בספרי החסידות מבארים את גודלו של יום שמיני של חנוכה, היום בעל האור הגדול ביותר, ומסוגל ביותר לתפילה וקבלת אורות מן השמים. מה מיוחד ביום זה, ולמה כוחו כה גדול?
בס"ד חנוכה התשפ"ב
אחת מהלכות החנוכה הינה האיסור להשתמש לאור הנרות, וכדי להיזהר מלעבור על האיסור נוהגים להדליק שמש, שהוא איננו אחד מנרות המצוה, ומותר להשתמש לאורו. מובא בתלמוד:
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּחֲנוּכָּה, בֵּין בַּחוֹל בֵּין בְּשַׁבָּת. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מַאי טַעְמָא דְּרַב? — קָסָבַר: כָּבְתָה אֵין זָקוּק לָהּ, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.(שבת כא,ע"ב) וכמוהו פסק השו"ע "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ואע"פ שאין השמנים נמשכין אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותן הפתילות"(או"ח תער"ג)
אנו רואים מדברי רב שההלכה שאסור להשתמש לאורה שלובה עם ההלכה שמותר להדליק נרות חנוכה גם בפתילות ושמנים "בעייתים", כאלה שבשבת אסור להדליק בהם מחשש שלא ידלקו יפה או אף יכבו. הקשר בין ההלכות, מכיוון שאם נכבו הנרות של חנוכה אין מצוה להדליקם מחדש וגם אסור להשתמש לאורם, לכן אף אם יכבו בטעות הנרות, כי הפתילה או השמן לא היו טובים דיים, אין לנו חשש שהאדם יבוא להדליקם מחדש.
ברם השילוב ההלכתי הזה נראה מוזר, כי מחד מותר להדליק בכל השמנים והפתילות, מה שנותן להבין שאין כל כך חשיבות בנרות, ומאידך יש להקפיד ולהיזהר שלא להשתמש בנרות החנוכה, אלא לראותם בלבד, מה שנותן לנו להבין שהנרות מאוד חשובים, ויש לשמור עליהם. מדוע זה כך? מה טעם ההיתר להדליק בכל השמנים והפתילות? מה טעם האיסור להשתמש לאור הנרות?
בס"ד
נחלקו בית הלל ובית שמאי האם למנהג המהדרים מן המהדרים יש להדליק ביום הראשון 8 נרות , ביום הבא 7 עד היום האחרון נר אחד- שיטת בית שמאי. או שיש להדליק ביום הראשון נר אחד, ביום השני 2 וכו'-שיטת בית הלל. ברור שהמחלוקת משקפת גישות הפוכות לחיים, ובכן במה הם באמת נחלקו?
רבי לוי יצחק מברדיצב מבאר[1] שלבית שמאי עיקר השמחה בחנוכה היה על מציאת השמן ובכל יום נוסף שהפך הקטן הספיק להאיר נוספה עוד שמחה אולם קטנה יותר. מביא משל לאדם שהלך במדבר רעב וצמא, צערו כפול, אין לו ממה להשביע את רעבונו, וגם הוא רעב וצמא, והנה כאשר נמצא לו מאכל ומשתה שמחתו היתה עצומה אפילו קודם שהרווה את צמאונו, ונוספה שמחה פחותה ממנה בעצם האכילה והשתיה. ולבית הלל עיקר השמחה היתה על שזכו לקיים את מצוות ה' יתברך, עוד יום להאיר לפני ה' בעולם. ממילא כל יום נוסף שזכו בו להאיר את נרות המנורה גדלה שמחתם.
בס"ד חנוכה התש'פ
עם ישראל מורכב משנים עשר שבטים. שבט בעברית זהו ענף. יש לעץ המשפחה שלנו 12 ענפים. לכל אחד מהם כוחות הנהגה והנהגה ייחודיים משלו. במשך ההיסטוריה התגלו כוחות אלו באומה. ולמרות שהשלטון הקבוע ניתן לשבט יהודה, עמדו שופטים זמניים במשך ההיסטוריה אף משאר השבטים, וכך אומר רבי אליעזר במסכת סוכה כז: אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט . בחנוכה הוביל את המרד מתתיהו ממשפחת חשמונאי. הוא חשפה את כוחות השלטון שנמצאים בשבט הלוי. באותם הימים האויב לא נלחם בגוף האומה אלא בנשמתה. היוונים לא באו להשמיד את עמנו אלא במגמת קידוש החיים שלנו. כוחות ההנהגה הרגילים באומה לא התעוררו משנתם, והכוהנים שומרי משמרת הקודש, היו אלו שהתעוררו לצאת מן הקודש חוצה לקחת את העניינים בידיים וללחום ביוונים. כיצד זה ששאר השבטים לא התעוררו ורק הכוהנים הרימו את נס המרד?
בס"ד לכבוד חנוכה התשע"ח
מובא בחז״ל שחלשה דעתו של אהרן הכהן כשראה את הנשיאים מביאים את קרבנותיהם בחנוכת המשכן, והוא לא מקריב. אמר לו משה שלך גדולה משלהם שאתה מעלה את הנרות ומצוה זו לא תפסק בכל הדורות.
התקשו המפרשים במדרש זה, וכי מה יש לאהרן לקנא בנשיאים? כמעט כל עבודת הקודש נתונה בידיו ומה שחסר לו זה קורבנות הנשיאים?!
ועוד קשה כיצד אומר המדרש שהדלקת הנרות שקיבל אהרן הכהן אינה פוסקת לעולם, ובחורבן הבית גם בטלה עבודה זו?
ראשית אילו גזירות גזרו היונים?
הם ביטלו את העבודה בבית המקדש.
והם גזרו שלא לקדש חודשים, לשמור שבת ולערוך ברית מילה.
מה המיוחד דוקא במצוות אלו שאותם ניסו היונים לבטל?
כיצד אנו אומרים בברכת על הניסים נתת גבורים ביד חלשים. מי היו הגיבורים במלחמה, האם לא יהודה המכבי ואחיו הצדיקים. עצם המוכנות לצאת ללחום מעטים נגד רבים לא אומרת גבורה?!
וצריך לזכור שהחשמונאים עצמם תיקנו את נוסח הברכה, וכיצד קראו לעצמם חלשים?
באמת נראה שהם מסרו לנו כאן מסר חשוב מאוד. דוקא משום שאנו היינו החלשים ובכל זאת ניצחנו, ראוי להיקבע חג החנוכה חג לדורות! מדוע?
1. כמה נרות אנו מדליקים בכל חנוכה?
א. 8 נרות
ב. 44נרות
ג. 9 נרות
ד. 36 נרות
2. בשביל מה אנו מדליקים שמש?
א. אין באמת צורך להדליק שמש
ב. בנרות אסור להשתמש ולכן אנו צריכים נר אחר להדליק איתו הנרות
ג. כדי למנוע מצב שאנו נשתמש באור הנרות של חנוכה,כי אסור להשתמש בהם
ד. כל התשובות נכונות
1. מצוה לספר בחנוכה לבני הבית את הניסים שנעשו לאבותינו בימים אלו.
2. אין מספידים ואין מתענים החנוכה. ויש שאינם הולכים לבית העלמין בחנוכה.
3. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים בבית. עיקר המנהג הוא בחצי שעה הראשונה להדלקה. והכוונה רק למלאכות האסורות בחול המועד.
4. נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי גבינה זכר לגבינה שהאכילה יהודית את ראש הצוררים. וכן נוהגים לאכול מאכלים עתירי שמן זכר לנס פח השמן.
5. מצות הדלקת נרות חנוכה- המצוה הבסיסית הינה נר אחד בכל ערב מימי החנוכה, ושידלק לפחות חצי שעה משתשקע השמש. והיום כבר נהגו כולם להדר ולהדליק נרות בסדר עולה. ברם אם אין אפשרות להדליק נרות כמספר היום, מצוה להדליק אף נר אחד ויברך עליו.
6. כיון שצריך הנר לדלוק לפחות חצי שעה לכן מוטב לא לקחת את הנרות הקטנים, אשר אך בקושי מספיקים לחצי שעה. אלה יקח נרות גדולים יותר שידלקו שעה ויותר.
1. מצוה לספר בחנוכה לבני הבית את הניסים שנעשו לאבותינו בימים אלו.
2. אין מספידים ואין מתענים החנוכה. ויש שאינם הולכים לבית העלמין בחנוכה.
3. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים בבית. עיקר המנהג הוא בחצי שעה הראשונה להדלקה. והכוונה רק למלאכות האסורות בחול המועד.
4. נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי גבינה זכר לגבינה שהאכילה יהודית את ראש הצוררים. וכן נוהגים לאכול מאכלים עתירי שמן זכר לנס פח השמן.
5. מצות הדלקת נרות חנוכה- המצוה הבסיסית הינה נר אחד בכל ערב מימי החנוכה, ושידלק לפחות חצי שעה משתשקע השמש. והיום כבר נהגו כולם להדר ולהדליק נרות בסדר עולה. ברם אם אין אפשרות להדליק נרות כמספר היום, מצוה להדליק אף נר אחד ויברך עליו.
6. כיון שצריך הנר לדלוק לפחות חצי שעה לכן מוטב לא לקחת את הנרות הקטנים, אשר אך בקושי מספיקים לחצי שעה. אלה יקח נרות גדולים יותר שידלקו שעה ויותר.
מה היה ענינה של מלכות יוון, ומה הברור שנעשה בינה לבין ישראל?
במראה החיות של דניאל הוא רואה את מלכות יוון בתור נמר עם ארבעה כנפיים, ארבעה ראשים ושלטון ניתן לה ( דניאל ז, ב-ז).
במדרש רבא (בראשית רבה, ב, ה) דורש את הפסוק השני בתורה:
וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱ-לֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.
תוהו- זו מלכות בבל...בהו- זו מלכות מדי... חושך- זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם. על פני תהום- זו מלכות הרשעה, שאין לה חקר כמו התהום.
ובמקום אחר המדרש רבה דורש את ארבעת הנהרות של גן עדן כנגד ארבעת המלכויות. ושם הנהר השלישי חידקל- זו יוון.
עם כל השמחה של חג החנוכה והנצחונות המזהירים על היונים, עצוב לראות שבני חשמונאי עצמם מתו בקרבות, ויותר מזה שלא נשאר מהם כל זכר, כל צאצעיהם נכחדו ועברו מן העולם. והם הלוא צדיקים היו ולמה הגיע להם ככה?
אולי לא כולם יודעים אבל המצוה בחנוכה היא להדליק נר אחד בלבד בכל יום לכל המשפחה, בלשון חכמי ישראל הוא נקרא, נר איש וביתו.
מהי מטרת נר זה?
אומר הרב קוק, מטרתו להאיר את חיי המשפחה הישראלית, עיקר מלחמתם של היוונים כנגדנו היה נגד קדושת החיים, הם לא באו להורגנו אלא לטמאנו. אחת מגזרותיהם היתה שכל יהודיה שנשאת, תלך בלילה הראשון לאחר החופה להגמון, השליט היווני. אנו מדליקים בחנוכה נר משפחתי, את טהרת המשפחה וחיי הצניעות אנו מרימים על נס.