בס״ד לקראת חג הסוכות התשע״ח
הגמרא במסכת סוכה מחפשת אסמכתא בתורה לדין הסוכה, שגובהה המינימלי הינו 10 טפחים. (הפשט שעשרה טפחים זה הגובה המינימלי שאדם יכול לשבת בתוכו בצורה זקופה) בחיפושיה הגיעה הגמרא לארון הברית שגובהו עם הכפורת היה 10 טפחים. אמנם גם זה לא מפורש לגמרי בפסוק ( מפורש שהארון עצמו היה בגובה אמה וחצי שהם תשעה טפחים והכפורת לא מצוין גובהה אבל הגמרא לומדת שהיה טפח).
הגמרא שואלת והלא בארון הברית הגובה הינו כולל, מבחוץ, ואילו בסוכה הגובה של עשרה טפחים הינו מבפנים לא כולל הסכך?
לקראת סוכות התשע״ח
(מסכת סוכה לה ע״א)
עץ שטעם עצו וטעם פריו שווים הוי אומר זה אתרוג.
ראשית כיצד למדה הגמרא מהלשון פרי עץ הדר שטעם עצו וטעם פריו שווים?
שנית מה משמעות העניין שטעמם שווה?
בס"ד סוכות שנת תשע"ז
ביהדות הרבה דברים מחולקים לארבע, ויש לכל הרביעיות הללו מבנה וסדר. נביא בקצרה כמה דוגמאות:
ארבעת חלקי היממה, ארבע מיתות בית דין(סקילה, שריפה, הרג וחנק), ארבע סוגי שררות( מלך, חכם, כהן ונביא), ארבעת המינים( אתרוג, הדס, ערבה ולולב)
ארבעת הרגלים וארבעת האבות ועוד.
הפעם נעסוק בע״ה בנושא ארבעת המינים:
בס"ד
כדי שבני האדם יתאחדו, הם זקוקים לאתגר משותף. אתגר שהעולם יוכלו להזדהות איתו ולהירתם לקיימו. אתגר הנמצא מחוץ לקופסה.
סיסמאות כמו ״איש באמונתו יחיה״. ערכי הליבראליים או ״צדק חברתי״, או ״ערכי הדמוקרטיה״ או אליל ההשכלה, מעורפלים ותמיד נתונים במחלוקת, ואין תמימות דעים עליהם, ומי האחראי לפרשם?