בס"ד פרשת וארא התשפ"ד

המצרים מקבלים (בחינם…) קורס אינטנסיבי בהכרת ריבונו של עולם, שם הקורס: 'עשרת המכות'.

אחרי הכישלון בהסברה של הקורס הקודם, הקורס שאותו הוביל יוסף הצדיק תוך ניסיון לעשות למצרים הסברה בצורה נעימה, התברר שהמצרים צריכים קורס הרבה יותר אגרסיבי בשביל להבין, מה לעשות? קשיי הבנה, אמנם בסיום הקורס המצרים הבינו שחייבים לשחרר את היהודים, אבל שלב ב' של הקורס עדיין מחכה להשלמתו בגאולה השלמה, זה בגלל שעדיין יש כל מיני 'מצרים' בעולם שלא הבינו עד הסוף…

הסיפור של השידוך של ההורים של משה רבנו המובא בפרשה הוא חריג "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת־יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃"(שמות ו,כ) התורה מספרת לנו שעמרם נושא לאשה את דודתו, כידוע התורה אוסרת נישואי דודה. אמנם לפני מתן תורה עוד לא נאסר על ישראל, אבל עדין קשה כי איסורי התורה משקפים את הטבע הקדוש של ישראל, ממילא זה לא מתאים לנו נשואים כאלה, עלינו להבין מדוע עמרם מתחתן עם דודה שלו?

בס"ד לפרשת וארא התשפ"ב

כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז,טו)

מה כוונת מיכה הנביא לומר לנו, שנראה בגאולה שלנו ניסים כמו שהיו ביציאת מצרים? שאותם ניסים יחזרו בצורה כזו או אחרת?שיציאת מצרים תושלם בגאולתנו?

לפרשת וארא התשפ"א

בס"ד

עצירה כזו אולי פופולרית בסרטים אבל לא שכיחה בתורה. בספר בראשית היתה לנו פעם אחת כזו באמצע הדיאלוג בין יהודה ליוסף, כשיהודה עוד חשב שעומד מולו שליט עריץ. כמובן אצלנו באמצע הדיאלוג בין משה לקב"ה. אין עוד תופעה כזו בתורה.

ברור שאין העצירה באמצע הדיאלוג נועדה ליצור מתח לפרשה הבאה, שאם כן זו היתה תופעה שכיחה בתורה. למה כן נועדה הפסקה כזו?

בס”ד לפרשת וארא התשע״ט

אנו פוגשים בפרשתנו את ארבעת לשונות הגאולה: והוצאתי אתכם...והצלתי אתכם...וגאלתי אתכם בזרוע נטויה...ולקחתי אתכם לי לעם...

עליהם אנו שותים ארבע כוסות בפסח.

הכוס החמישית: "והבאתי אתכם אל הארץ", היא הכוס של אליהו הנביא. לא בכל ההיסטוריה היינו יכולים לשתות אותה. אמנם כאן בארץ לאחר שזכינו להתקיימות דבר השם "והבאתי", יש מקום לשתות אף כוס זו.

אבל לא בזה מסתיימת הרמת הכוסות, אנו מחכים להשלמת התהליך ולשתיית שש כוסות הגאולה.

מאין הבאתי זה?

בס״ד לפרשת וארא התשע״ח

משה רבינו ואהרן אחיו נשלחים להוציא את בני ישראל ממצרים. בני ישראל לא שומעים אליהם, לא מאמינים שהשם שלחם.

ואז משה נשלח לדבר עם פרעה:

{יא}  בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: 

{יב}  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְ-ה-וָֹ-ה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם: (פ) 

בפשיטות משה אומר לקב״ה אם בני ישראל לא שמעו אלי קל וחומר שפרעה לא ישמע אלי. 

הקב״ה עונה לו.

{יג}  וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָֹ-ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ס) 

קשה להבין כיצד השם עונה כאן למשה על טענתו?

בס״ד לפרשת וארא התשע״ז

 {כו} הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְ-ה-וָֹ-ה לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: {כז} הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: {כח} וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יְ-ה-וָֹ-ה אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ס) 

( שמות ו, כו-כח)

כל הפרשנים מתקשים להבין מה בא הפסוק הזה לומר, לכאורה זה משפט פתיחה להמשך, אבל יש פרשה סתומה אחרי הפסוק המסמלת התחלת נושא חדש?

מאמר פרשת וארא שנת תשוע״ה

משה רבינו מאז נשלח להוציא את ישראל ממצרים, עבר טבילת אש לא פשוטה, שוטרי ישראל הוכו על שלא הושלמה המלאכה והם באו בטענות כלפי משה ואהרן שבגללם הם סובלים. ובעקבותיה משה בא בטענות כלפי השם ״ למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני״ ( פרק ה, כב)

פרשת וארא פותחת בפסוק:

וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה: 

ברש״י:

וידבר א-להים אל משה. דבר אתו משפט, על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה:

אבל אחרי כל זאת, האם אי אפשר להבין את משה?

במבט אנושי כך נראה שמאז בא משה לדבר אל פרעה הרע לעם הזה?

עשרת המכות- קורס אמונה מרוכז. שלב א- דם, צפרדע, כינים.

כבר אמרנו ששלושת המכות הראשונות נועדו ללמד ״ כי אני השם״ כפי שמפורש בפסוקים. וזאת בעקבות דברי פרעה שאמר ״ לא ידעתי את השם״ .

לכן במכת הדם הכה השם את היאור, שהיו המצרים אומרים שהוא אלוהיהם, ואין עוד מלבדו. בא ללמד שיש גבוה מעל גבוה(כלי יקר). ומכה זו מראה שהשי״ת עשה היאור ומהווהו בכל עת לאשר יחפוץ. והנה הוא עושה בו הויה אחרת והפכו לדם( אור החיים). ועוד מבאר כאן אור החיים שהקב״ה רומז כאן לפרעה שהוא מרחם עליו ומכה את היאור ולא אותו כדי לתת לו הזדמנות לשוב ולא למות. שהרי ברור שאם מכה היאור לדם קו״ח שיכול להפוך את פרעה לדם. 

ולכן גם נראה שאיפשר להם לחפור או לקנות בדמים מים מהעברים ברחמיו עליהם. אבל המצרים לקחו את רחמיו בצורה מעוותת. לדידם כיון שהיה להם דרך להסתדר-אפשר להמשיך הלאה.

האם היו אלה מטות שונים? ואם כן מה מבטא השוני ביניהם?

וכיצד התחלקו המשימות בין משה לבין אהרן?

נאמר בפרשת וארא:

 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.  ב אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל-פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. (שמות ז,א)

ובהמשך:

ח וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  ט כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה--יְהִי לְתַנִּין.  י וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה; וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת-מַטֵּהוּ, לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו--וַיְהִי לְתַנִּין.  יא וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלַהֲטֵיהֶם--כֵּן.  יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם; וַיִּבְלַע מַטֵּה-אַהֲרֹן, אֶת-מַטֹּתָם.  יג וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם:  כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְ-ה-וָ-ה. 

כשה׳ מצוה על משה בפסוק ט׳ לומר לאהרן לקחת את המטה, לאיזה מטה מתכוון? האם מטך שלך משה או שמשה אמר לאהרן מטך שלך?

אבן עזרא מפרש שהוא מטה משה שנתנו לאהרון. 

לעומתו הכלי יקר מפרש שהיה זה מטה אהרן, ושני מטות משחקים כאן תפקיד. מטה משה- בו עשה משה האות לבני ישראל שהפך המטה לנחש והחזירו למטה. ובו גם מכה משה את  היאור והופכו לדם. ומטה אהרן זה שנהפך מול פרעה לתנין ולאחר שחזר להיות מטה בלע את מטות חרטומי מצרים. 

נאמר בחומש שמות פרשת וארא:

 וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְ-ה-וָ-ה.  ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְ-ה-וָ-ה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.

ריבונו של עולם מבשר כאן למשה רבנו על תחילת עידן חדש בהנהגת העולם. אתה ודורך עומדים לפני גילוי הנהגת שם הויה, התגלות כזו שלא זכו לה אפילו אברהם יצחק ויעקב. 

מה השתנה כאן בהנהגת העולם? וכיצד אומר ה' שלא נודע לאבות בשם י-ה-ו-ה, הרי אף בספר בראשית מובא שם הוי״ה, כגון ״וירא י-ה-ו-ה אל אברהם״ (בראשית פרשת וירא)?

רבינו בחיי- ע״פ הגמרא במסכת יבמות מט: משה התנבא באספקלריא המאירה ואילו האבות לא התנבאו אלה באספקלריא שאינה מאירה. פרוש הדבר שלאבות ה׳ לא התגלה בצורה כה בהירה וברורה ולא עשה ניסים גלוים ומפורסמים לעין כל כמו שעשה למשה ובני ישראל ביציאת מצרים. 

האזנה לשעור

עשרת המכות-היו קורס אמונה מזורז למצרים.

חז"ל חילקו אותן לשלושה שלבים:

א- דצ״ח -דם צפרדע כינים

ב- עד״ש -ערוב דבר ושחין

ג- באח״ב - ברד ארבה חושך ובכורות

לפני שלב א, השם מקדים לומר את היעד, בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְ-ה-ו-ה. (שמות ז, יז)

לפני שלב ב, השם מציב יעד נוסף, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי י-ה-וָ-ה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.(שמות ח, יח)

ולפני שלב ג, היעד הוא, בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ. (שמות ט, יד)

מדוע השם הקשה את לב פרעה, הרי זו התערבות בחופש הבחירה שלו? וממילא אין מקום להעניש את פרעה על מעשיו אלו. 

נאמר בתורה (שמות ז, ג)

ג וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

 ד וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים.

ה וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְ-ה-ו-ָה, בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם. 

בשאלה זו עסקו רבים מגדולי ישראל. 

יש מהם שענו שלאחר שפרעה בחר מעצמו להרשיע, והרשיע והתריס נגד השם מאוד, שוב לא ניתן לו פתח לתשובה.(רמב״ם, רש״י) . גם הרמב״ן כתב שלאחר שעשה רעות גדולות חינם, נתחייב למנוע מננו דרכי תשובה. 

פרשת וארא פותחת בפסוקים :

ב וַיְדַבֵּר אֱלֹ-הִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי י-ה-ו-ה.  ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁ-דָּי; וּשְׁמִי יְ-ה-וָ-ה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ.  ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי.

בהם רבונו של עולם מנמק למשה למה הוא שולח אותו להוציא את בנ"י ממצרים.

אנו כידוע בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין, והן כנגד ארבע לשונות של גאולה .

מובא בפרשת וארא: "לכן אמור לבני ישראל אני י-ה-ו-ה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלו-הים..."(שמות,ו,ו-ז).

מה משמעותם של ארבע לשונות אלו? מה ההבדל בין אחת לשנייה?