בפרשת בא השם מודיע למשה שבחצות הלילה יביא על המצרים את מכת בכורות, ואילו משה מודיע לפרעה:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם:
השאלה היא מדוע משה משנה מבחצות לכחצות?
בס"ד א' בשבט התשע"ד
בפתיחת פרשת בא אומר ה׳ למשה אני רוצה שתספרו לילדים ולנכדים שלכם את סיפורי ההתעללות שעוללתי למצרים. וכך נאמר:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ. ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְ-ה-וָ-ה.
העולם הצדיע לאחרונה לנלסון מנדלה המנוח על המהפכה האצילה שעשה בדרום אפריקה ללא שפיכות דמים. ואילו כאן התורה מצדיעה להתעללות שהתעלל ה׳ במצרים, ועוד מדריכה אותנו לספר לצאצעינו על המעללים הללו, ועל כך מבוססת ההגדה של פסח.
אי אפשר לומר שמכות מצרים היו נצרכות רק כדי להוציא פיזית את בני ישראל ממצרים, כי די היה במכת החושך כדי לצאת ללא כל הרס והרג. ואיני בא כאן לסנגר על המצרים, הם בודאי היו הרעים בסיפור, ואינם יכולים לומר אנו רק ביצענו פקודות וכדו׳, בטח שהם קיבלו את המגיע להם. אבל ברצוני לנסות להבין למה ה׳ מתפאר במסכת העינויים שהעביר להם, ולמה חשוב לו שאנו נספר זאת לדורות הבאים?
בס"ד א' בשבט התשע"ד 01-11-5774
מה בין ראש חדשים לבין ראשון לחדשי השנה?
למה אומרת התורה לכם, לכם כן ולמי לא?
כיצד מנו עד אז את הזמן?
ומדוע נבחרה מצוה זו דוקא להיות הראשונה לכל מצוות התורה?
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות יב,ב)
עיון במכת בכורות מעלה לנו כמה שאלות:
1. מדוע מתו במכה גם בכורות השבויים העבדים ואף בכורי הבהמות?
2. מה פשר היות המכה בביצועו של ה׳ בכבודו ובעצמו?
3. לכאורה יש סתירה בפסוקים, מצד אחד ה׳ אומר ועברתי בארץ מצרים, משמע אני ולא מלאך , מצד שני מוזכר המשחית, שהוא מלאך?
4. ומיהו משחית זה?
5. מה פרוש הפסיחה המתוארת בפסוקים?
מה תפקידה של מכת בכורות?
תפקידה להוכיח שאין עוד מלבדו, הכאת הבכורים אשר נחשבו לאל במצרים, באה להוכיח זאת. גם ביררה שרק לישראל ניתנה הבכורה ולא לאומות העולם.