בס"ד לפרשת יתרו התשפ"ב
בהבטה כללית אנו מבינים שעם ישראל עבר תהליך משמעותי מאוד מאז שיצא ממצרים ועד שקיבל התורה בהר סיני. מעם של עבדים לפרעה לבני חורין המקבלים מרצונם להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלו אולי חמישים הימים הארוכים ביותר והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה העולמית כולה. הנסיעה האחרונה בימים אלו היתה מרפידים להר סיני. ברפידים לא היה מים לעדה וצמחה מזה מריבה. ברפידים אומרים חז"ל רפו ידיהם מן המצוות, שם גם נלחמו עם עמלק, היו מבחינה גלויה במצב מאוד ירוד נפשית ורוחנית, ודוקא ממנו נסעו את המסע האחרון אל ההר. מה התרחש כאן? נראה שלא היתה כאן עליה הדרגתית אלא ירידה במדרון עד התחתית-רפידים וממנה היתה עליה מטאורית להר סיני, האמנם? מובא בפרשה:
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃ וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃(שמות יט,א-ב)
בס"ד לפרשת יתרו התשפ"א
כבר דברנו בעבר בענין הדיברה הראשונה "אנכי" האם היא מכלל תרי"ג מצוות התורה או לא. בעל הלכות גדולות (בה"ג) לא כולל אותה במצוות התורה ולעומתו הרמב"ם הרמב"ן כן כוללים.
ברצוני להתבונן במחלוקת זו ולנסות להבין את ענינה.
נראה שבה"ג שלא כולל את "אנכי" במצוות התורה, יאמר לנו שהדבר דומה לעבד שיבוא אל המלך ויבקש לקבל שכר על זה שהוא מכיר בכך שהמלך הוא המלך. יאמר לו המלך זו המציאות, זו עובדה! איזו זכות יש לך, או איזו עבודה עשית, בכך שאתה מכיר במציאות כפי שהיא. כל עולם המצוות מתחיל מהכרת המציאות הזו, עכשיו שאתם מכירים במלכותי קבלו מצוותי, אבל קודם לכך אין כלל מקום למצוה שתהיה קיימת.
ומה יענו לו הרמב"ם והרמב"ן שכן מונים את "אנכי" במצוות התורה?
בס"ד לפרשת יתרו התש"פ
כך פותחות עשרת הדברות:
אָנֹכִי יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
האם זו מצווה אם לא?
מה אנו למדים מצירוף שם הויה ושם אלוהים יחדיו?
למה השם מתאר עצמו כמוציאנו ממצרים ולא כבורא העולם?
למה הפסוק מציין גם היציאה מארץ מצרים וגם מבית עבדים, והלא אנו יודעים שארץ מצרים הינה בית עבדים?
בס"ד לפרשת יתרו התשע"ח
כשיתרו מציע למשה רבנו למנות שופטים שיישאו עימו בנטל העם, הוא מעלה ארבעה קריטריונים:
כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.
אם כן הוא מציין ארבע מעלות:
1. אנשי חיל
2. יראי א-לוהים
3. אנשי אמת
4. שנאי בצע
צריך להבין מהם קריטריונים אלה.