בס"ד. לפרשת משפטים התשפ"ג
האם אחרי רבים להטות זו דמוקרטיה?
זו לא השנה הראשונה בה פרשתנו פרשת משפטים משתלבת בחדשות, לכולם זכורה פרשיית 'פרשת משפטים בושה' אולם דומה כי בימים טרופים אלו בהם העם נלחם על אופיה של המדינה ומה היא הדרך היותר בטוחה ונכונה לקיומה הבריא של מדינה, שומה עלינו להתבונן ביסוד היותר בסיסי של הקיום החברתי ושל המודל הדמוקרטי- אחרי רבים להטות. קרי אין לנו ביטחון גמור שלא נטעה אבל עילת הסבירות אומרת שהרוב לא יטעה. אם לא נכבד את הכרעת הרוב המדינה יכולה להתפרק. בשם טענה זו אלפי תושבי גוש קטיף יצאו את ביתם לבלי שוב(לעת עתה). למרות שהיתה להם תמיכה הרבה יותר רחבה בעם מאשר מתנגדי רפורמת המשפט ויתכן שאף רוב העם תמך בדעתם,אבל הכנסת הכריעה והציבור הרחב קיבל בכניעה כואבת את רוע הגזירה. מה אומרת התורה על כך?
בס"ד לפרשת משפטים התשפ"ב
הפרשה מרובת המשפטים והחוקים פותחת בדיני עבד עברי, "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחׇפְשִׁי חִנָּם׃" לאוזננו, הדיבור על עבדים נשמע עתיק ולא מעודכן, אבל התורה תורה נצחית היא וערכיה ערכי נצח, מדברת לא רק על הפשט, גם דרשות, רמזים וסודות נמצאים בה. ואפילו ברובד הפשט נכון להתבונן בדין עבד עברי ללמוד ממנו את יסודות הטיפול התורניים בפשיעה, ולהשוותו לדרכי הטיפול הנהוגים היום בעבריינים. באמת אנו צריכים לשאול את עצמנו, למה העבדות כה זרה לנו ואילו לשים אסירים בכלא כן מסתדר לנו? האם לחיות חיי אסיר זה יותר טוב מחיי עבד עברי? אם היינו מציעים היום לאסיר אפשרות של עבודה מחוץ לכותלי בית הכלא, שינה כל יום בביתו עם אשתו וילדיו, אבל במקום אסיר נקרא לו עבד, האם ייטב לו כך?
בס"ד
לפרשת משפטים התש"פ
כבר עסקתי בעבר בארבעת השומרים אבל ברצוני הפעם להוסיף עוד בנושא.
ראשית בקצרה, מיהם ארבעת השומרים?
שומר חינם-עושה טובה לבעל הבית ולא מצפה לקבל שכר על השמירה. לכן אחריותו מצומצמת בהתאם. יהיה חייב רק אם פשע בשמירת החפץ.
שומר שכר-גם עושה טובה ושומר לבעל הבית אבל מקבל שכר על שמירתו. ממילא אחריותו גדולה יותר והיא כוללת גם גנבה. הוא פטור במקרה של אונס.
שוכר- משתמש בחפצו של בעל הבית ונהנה ממנו, כנגד זה הוא משלם לבעל הבית.
שואל-כמו השוכר משתמש בחפצו של בעל הבית ונהנה ממנו ולא משלם כלום לבעל הבית. בשל כך אחריותו על החפץ הכי גדולה וחייב אף על הפסד החפץ באונס וכדו’.