הקב״ה מצוה עלינו לקחת לו תרומה, וכן לעשות לו מקדש.
וכך בעצם כל המצוות כולן הינן ל"צורך גבוה". שומה עלינו לקיימן לשם שמים, לעשותן רק כי זה רצון אבינו שבשמים.
מצד שני- מיסודות באמונה שלנו, הידיעה שהקב״ה לא חסר כלום, ואינו זקוק לשום דבר מאיתנו. הוא מושלם בתכלית השלמות.
אם כן למה הוא מצווה אותנו, ויקחו לי תרומה או ועשו לי מקדש וכדו׳? הרי לא חסר לו כלום?
גם כשאנו פונים בתפילה לפני ריבונו של עולם, ומבקשים ממנו שירחם עלינו שיפרנס, ירחם, ירפא ויברך אותנו. האם אנו בתחינותינו משנים את רצונו של ה׳ יתברך?!
אנו מוצאים את ציווי התורה על שמירת השבת מצורף לציווי המשכן, עוד כשהשם מצווה את משה על בניית המשכן, שם בא הציווי על השבת לאחר כל מצוות המשכן(שמות לא, יב).
וגם בפרשיות הביצוע בפרשת ויקהל, מופיעה מצוות השבת אבל ראשונה לפני כל ציווי המשכן.
צריך להבין מדוע משה רבנו הפך את הסדר, וצווה על השבת לפני הציווי על המשכן?
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
בשביל מה לבנות משכן?אין לה' היכן לגור?האם אין כאן איזו בחינה של הגשמת האלוה חלילה?שמא ה' נכנע לעם לאחר חטא העגל והסכים לאמצעי תקשורת ויזואליים?