בס"ד
המרגלים טענו שהארץ אוכלת את יושביה, אמירה מאוד קשה. אבל האם היא בכלל שלילית כמו שנראה במבט ראשון או דוקא חיובית?
אנשים כיום שואלים כיצד ניפטר יום אחד מהאויבים שלנו החיים פה בתוכנו, האם יש סיכוי? חולמים על כפתור שאפשר ללחוץ עליו וברגע קט כל אויבינו יעלמו מכאן. חולמים אבל פוחדים לומר בפה.
אמירה כזו נשמעת ממש דמיונית ותלושה מהמציאות, אבל התורה מלמדת אותנו לימוד עוד יותר יומרני, המצב הקבוע, הטבעי של הארץ הוא שלא תיתן לאויבנו לחיות עליה, וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ׃(ויקרא כו,לח). וכמו שכותב שם רש"י מהמדרש ספרא :זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הָאוֹיְבִים נַחַת רוּחַ בְּאַרְצָם, שֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵמָה מִיּוֹשְׁבֶיהָ. וכידוע כך אכן היה במשך כל שנות הנדודים שלנו במדבר העמים, הארץ שמרה לנו אמונים ולא הסכימה לקבל עליה כל עם אחר. השאלה הנכונה היתה צריכה להיות הפוכה, כיצד למרות זאת עדין חיים על הארץ אנשים רשעים וחטאים? דוקא המצב הנוכחי שחיים כאן בארץ אנשים רשעים וחטאים הוא הזמני, הצריך הסבר.
בס"ד ערב שבת פרשת שלח
כיצד בכלל אפשר להעמיד את טובת הארץ לשאלה? אחרי שהקב"ה נתנה לנו וציין את שבחה. ? כיצד משה רבנו מבקש מהמרגלים לבדוק האם הארץ טובה או לא ?
בס״ד לפרשת שלח התשע״ט
העם ביקש ממשה לשלוח אנשים כדי לחפור את הארץ. השם הציע למשה לשלוח אנשים שיתורו את הארץ. וכך אכן משה עשה, שלח אותם לתור את הארץ.
השימוש בשורש ת.ו.ר בתורה:
מופיע בנסיעת ארון הברית: וַאֲרוֹן בְּרִית יְ-ה-וָ-ה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה.
בשפה עממית היינו מפרשים שהארון נוסע לחפש או להם מקום טוב. אולי במובן קרוב למילה לאתר.
הכלי יקר מפרש את השורש תור כך:
הקב"ה אמר ויתורו, שיש במשמעתו גם לשון יתרון כי רצה הקב"ה להראות להם יתרון הארץ על כל הארצות כמ"ש (שמות ג.ח) ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה. וטובה זו היא הטובה הרוחנית מצד היותה אוירא דמחכים (ב"ב קנח:) כי זה הכנה אל האדם לבא על ידו לכלל הטובה האמיתית כי אין לאדם יתרון תחת השמש זולתו ויתרון ארץ זה בכל היא (קהלת ה.ח).( עד כאן לשון הכלי יקר)
האם אותם אנשים הלכו באמת לתור את הארץ? בהמשך הסיפור מובא על יהושע וכלב :
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם.
ולמה מציין הכתוב שהם מן התרים את הארץ? וכי אנו לא יודעים זאת?!
אלא נראה שבא לומר שהם יהושע וכלב באמת היו מהתרים את הארץ, הם הלכו על מנת לראות את יופיה ומעלותיה וכך היה , הם ראו והתלהבו ממנה מאוד, בעקבות זאת הם קרעו בגדיהם בראותם את דיבת הארץ יוצאת מפי המרגלים. ומה הלכו לראות שאר התרים חוץ מיהושע וכלב?
בס״ד לפרשת שלח התשע״ח
לאחר חטא המרגלים, משה רבינו מתפלל להשם שיסלח לישראל. בעקבות תפילתו עונה לו השם:
וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:
וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְ-הֹ-וָ-ה אֶת כָּל הָאָרֶץ:
כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:
בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי:
הגזירה היתה למי שמלאו לו עשרים שנה בזמן יציאת מצרים ומעלה . השאלה מדוע מגיל עשרים שנה ולא פחות. ועוד למה דוקא הזמן הקובע הינו זמן יציאת מצרים ולא עכשיו בזמן חטא המרגלים?
ראשית למה בכלל גיל עשרים הוא הקובע?