אומרת התורה לאחר חטא המרגלים:
וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה: (במדבר יד, כד)
הקב״ה משבח את כלב על עמידתו האיתנה כנגד מוציאי דיבת הארץ ומבטיח לו שעוד יזכה להאריך ימים, להכנס לארץ ולרשתה. וכך אכן היה וזכה כלב להאריך ימים ולקבל נחלה את חברון עיר האבות.
מה הכוונה בלשון ״רוח אחרת״? ולמה לא מזכיר הפסוק גם את יהושע בן נון שגם הוא עמד בנסיון ולא דיבר בגנותה של הארץ?
לז וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְ-ה-וָ-ה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים: אֲנִי, יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}
חכמינו הפליגו בחשיבותה של מצוה זו ואמרו:
שקולה מצוה זו כנגד אל מצוות שבתורה( נדרים כ״ה).
הזריז במצוה זו מקבל פני שכינה. (מנחות מג).
הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה (שבת כ"ג).
מנודה לשמים מי שאין לו ציצית בבגדו (פסחים קי"ג).
הפלא הגדול במצות ציצית הוא בהשפעתה הגדולה עלינו. אמרה התורה כאן: וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְ-ה-וָ-ה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.
כיצד אמורה מצוה זו להזכירנו את כל מצוות התורה? וכיצד בכוחה לשמרנו מלתור אחרי לבבנו ואחרי מראה עיננו?
מדוע ריבונו של עולם נתן לישראל עונש כה כבד, ללכת 40 שנה במדבר ? האם הוא לא יכל לרחם עליהם ולסלוח להם , הרי הוא אל רחום וחנון ?
היכן היתה נקודת הנפילה של 12 התרים ששלח משה?
מדוע ה' נתן לזה לקרות, אם השם לא היה מצווה על משה לשלוח אותם, האם היתה נמנעת נפילתם?
האם הם שיקרו ביחס לא"י, או ביחס לעמים היושבים בה?
למה כל ישראל קיבלו עונש, על חטאם של עשרה אנשים בלבד ?
מה עושה בתוך פרשתנו מצות הציצית?