בס"ד לפרשת קורח התשפ"ד
מה היה הסיפור שלהם? מחד הם היו חלק מעדת קורח אבל הם קיבלו "טיפול" מסוג אחר.הם נענשו בשריפה ולא נבלעו באדמה ובני משפחותיהם לא נענשו. אנו רואים שמשה חשש שה' יקבל את מנחתם-הקטורת שלהם והתפלל לה' שלא יפנה למנחתם. למה הוא חשש מהם? ואם הם היו ראוים שה' יקבל את מנחתם אז למה לא? האם משה רבינו אכן "הכשיל" אותם ונתן להם עצה שתביא לשריפתם כמו שהתלוננו עליו בני ישראל? אמנם מעשה אהרן עם הקטורת שעצר את המגפה הוכיח שהקטורת איננה בהכרח הורגת כשהיא נעשית מחוץ למשכן, אבל אהרן היה הכהן הגדול והם לא?
בס"ד
בחוגי השמאל הקיצוני התפתחה תיאוריה שהחמס זהו רעיון ורעיון אי אפשר להשמיד.
אך האם חמאס זהו אכן רעיון? האם נכונה התיאוריה " רעיונות אי אפשר להשמיד" ?
האם השאיפה שלנו לתיקון העולם במלכות ה' יתברך הינה רעיון?
האם טענת קורח כי כל העדה כולם קדושים זה גם רעיון?
מה קורה בדו קרב ,כשרעיון אחד נלחם ברעיון אחר, האם אחד הרעיונות כן יושמד על מזבח הרעיון השני שאי אפשר להשמיד אותו?
האם אפשר לעשות משרידי הרעיון שהוקרב ציפוי למזבח של הרעיון המנצח?
בס"ד
הסערה שככה, קרח ועדתו במעמקי האדמה, מאתיים וחמישים הבכירים מקטירי הקטורת גם הם כבר שרופים,ואפילו המגפה כבר נעצרה, אך דווקא עכשיו שנראה שהכל כבר נרגע, משה רבנו בשליחות ה' פותח את הנושא מחדש ועורך את ניסוי המטות הפומבי:
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כׇּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת־שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ׃
וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם׃
וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה׃
וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר־בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת־תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם׃(במדבר יז,טז'-כ')
השאלה הזועקת היא: למה עכשיו?
די, כולם כבר ראו שאהרן הוא הכהן?
ועוד, בשביל מה צריך את השמות של הנשיאים שיופיעו על המטות?
הקושיה מובלטת ביתר שאת באמירה "האיש אשר אבחר בו" כאילו שיש כאן איזה בחירות, כאשר לכולם כבר ברור שאהרון הוא הכהן הנבחר?
ולסיום השאלות, מטרת הניסוי לפי ההגדרה של הפסוק הוא: שהתלונות של העם יגמרו, איזה תלונות מדובר כאן, הלא אנו כבר לאחר הסערה ואין כעת תלונות של בני ישראל?
בס"ד לפרשת קורח התשפ"ב
עיקרה של הפרשה סובב על מחלוקת קורח ועדתו, על טענתם כלפי משה ואהרן: רַב־לָכֶם כִּי כׇל־הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְ-הֹוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל־קְהַל יְ-הֹוָה׃ צועקת כאן השאלה, כיצד בכלל היתה הווה אמינא לטעון על משה ואהרן טענה כה הזויה, משה שהתורה מעידה עליו "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו [עָנָיו] מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."(במדבר יב,ג) ואף אהרן אחיו היתה ענו ביותר, אז כיצד בכלל יכל מישהו להעלות כזה שקר גס ולטעון שהם מתנשאים על עם ישראל?
בס"ד לפרשת קורח התשפ"א
קורח ועדתו טוענים כלפי משה ואהרן טענה סוציאלית ,טענה שוויונית, וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְ-הֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְ-הֹוָֽה׃[1] משה רבנו כשעונה להם אומר : בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְ-הֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃[2] מתשובתו נראה שהוא לא מסכים עם הטענה, ואומר שבבוקר ה' יודיע מיהו הקדוש, וממילא יתברר מי לא קדוש, ומובן שלא כולם קדושים.
ראשית יש בעיה לשונית בטענתם, כל העדה-נאמר בלשון יחיד, כולם קדושים-בלשון רבים, מדוע הם עוברים מיחיד לרבים? שנית לאיזו עדה הם מתכוונים: לכל עם ישראל? לכל הבכורים? לבני ראובן או לכל שבט לוי?
מדוע את טענתם כלפי משה ואהרן הם אומרים בזמן עתיד, "מדוע תתנשאו", ולא בלשון עבר כמו שהיה צפוי שיאמרו?
בס״ד
בפרשת קורח מסופר לנו על מחלוקת שעוררו קורח ועדתו כנגד הנהגת משה ואהרן. משה רבינו מנסה לכבות את להבות המרד, ובינתיים הוא פונה אל השם ומתפלל שהשם לא יקבל את מנחתם.
וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל יְ-הֹ-וָ-ה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם:
וצריך עיון למה משה נלחץ שהשם יקבל את מנחתם ומבקש מהשם שלא יקבלה? וכי עיני משה צרות בזכויות של מישהו ?
ומה הקשר בין בקשתו לבין טענתו ״לא חמור אחד מהם נשאתי״ ?
כיצד יכול בשר ודם בכלל לומר לריבונו של עולם שלא יקבל מנחה של מישהו, ומה ענינו של משה העניו מכל האדם, למנוע שכר של מישהו אם מגיע לו?
בס״ד לפרשת קורח התשע״ח
בפרשתנו אנו פוגשים את מחלוקת קורח ועדתו ותוצאותיה הקשות. לאחר שעדת קורח סחפה אחריה חלקים גדולים מהעם והמגפה החלה להרוג במחנה ישראל, משה רבינו שולח את אהרן הכהן עם המחתה והקטורת לרוץ בתוך המחנה ולעצור המגפה וכך נאמר:
ט וַיְדַבֵּר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {י} הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם: {יא} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה הֵחֵל הַנָּגֶף: {יב} וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם: {יג} וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה: {יד} וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח: {טו} וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה:
לא מובן אם הנגף מאת השם יתברך כפי שמשתמע כאן , כיצד יכול בשר ודם לעצור את מלאך המוות?
אבל ראשית יש להבין האם מלאך המוות הורג גם מדעת עצמו או רק על פי גזרת השם?
בס״ד לפרשת קורח התשע״ז
קורח מקהיל את העדה אל פתח אוהל מועד ומערער על מנהיגות משה ואהרן. ואז:
{כ} וַיְדַבֵּר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: {כא} הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע: {כב} וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף:
כלפי מי אומר השם להבדל מהעדה?
מה פרוש הביטוי ״אלהי הרוחות״ ?
האיש אחד יחטא וכל כל העדה תקצוף?
בס"ד מאמר לפרשת קורח התשע"ה
קורח למי שלא זוכר, ערער על המינויים שמינה משה רבינו, ובכך גם ערער על תוקפה של התורה כתורה מן השמים. מחלוקתו גרמה להרס גדול בעם ולאבדות גדולות שמתו מי בבליעת האדמה ומי בשריפה ומי במגפה. הוא רצה לקבל את תפקיד נשיא שבט לוי שניתן לאליצפן בן עזיאל. כבר עמדנו בעבר על שורש מחלוקתו והפעם ברצוני להתעכב על יחוסו. הפסוק אומר כך:
{א} וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:
{ב} וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָים נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:
הפסוק מייחס אותו עד לסבא רבה שלו ללוי בן יעקב אבינו. יחוס זה נראה לכאורה מיותר ולכן הוא אומר דרשני.
ויותר מזה שואל אור החיים: למה יזכיר ה' זכרון הצדיקים יצהר קהת לוי במעשה בלתי הגון כזה ומה צורך יש בדבר?
אלה שכנראה הפסוקים רוצים לומר שלמרות שאבותיו היו צדיקים ייחוסו דוקא עמד לו לרועץ, וכיצד זה כך?
פלא גדול מדוע קרח ועדתו באו בטענה זו דוקא. לטעון כנגד משה ואהרן שהם מתנשאים, מתגאים?! לא היו להם רעיונות יותר טובים?!
הלא על משה מעידה התורה שהוא ענו מכל האדם. וגם אהרן הכהן היה ענו גדול. מובא בתורה שכאשר ביקש השם ממשה שיקח על עצמו את משימת הוצאת בני ישראל ממצרים. משה לא הרגיש בנוח כלפי אהרן אחיו שעד אז הנהיגם ונשא את סבלם במצרים. אז עונה השם למשה,״ וראך ושמח בליבו״, אהרן ישמח לראותך מחליף אותו בתפקיד. כמה אנשים יש שיכולים לראות בשמחה את אחיהם מחליפם?
אז על שני אלו הצדיקים בחרו קרח ועדתו לטעון מדוע תתנשאו??
כולם יודעים כמה המחלוקות הרסניות, כמה נזק גורמות, כמה הן משפילות את רמת החיים ושמחתם, ומחבלות בשלמות הצבור.
אבל כיצד אפשר לפתור אותן, זו שאלה גדולה.
אנו פוגשים אותה בגדול בפרשת קורח. ועיון בפרשה יכול ללמדנו כמה עצות בהתמודדות איתה.
אבל ראשית אביא הסיפור בקצרה:
קורח שהוא משבט לוי ומנושאי הארון לוקח בדברים את דתן ואבירם ואון בן פלט בני שבט ראובן ועוד 250 ראשי סנהדראות. הם באים בטענות כלפי משה ואהרן:
וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְ-ה-וָ-ה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְ-ה-וָ-ה:( במדבר טז, ג).
סופו של הסיפור קשה, קורח דתן אבירם נבלעים באדמה, וה250 איש נשרפים בזמן שהביאו למשכן מחתות עם קטורת.
און בן פלט לעומתם נשאר לפלטה, הוא ניצל מהבליעה באדמה. כיצד הוא ניצל?
צריך להתבוננן בטענת קורח ועדתו. הם טוענים שכל העדה כולם קדושים. האם אין בזה אמת?! אמנם אנו יודעים שסופם היה טרגי, אבל גם ברור שאם אין כלל אמת בדבר זה הם לא היו מצליחים למשוך אחריהם כה רבים וטובים. ועוד שאנו בהפטרת הפרשה פוגשים טענה דומה לזאת במהדורה מחודשת.
שמואל הנביא שהוא צאצע של קורח, מוכיח את ישראל כאשר הם מבקשים להמליך מלך, מה לכם לבקש מלך, כאשר ה׳ א-לוהיכם מלככם (שמואל א יא). והוא נותן להם מופת, ביום קציר חיטים הוא קורא לה׳ שיתן להם קולות ומטר למען ידעו שלא כשורה נהגו בבקשם מלך.
הנה גם לשיטת שמואל הנביא, המלכת מלך איננה רצויה. האם אי אפשר לנהל חיי אומה ללא מושל, וכולם ילמדו ישר מה׳ מה נכון?
מה פשר כוחה של אמירת פיטום הקטורת, להנצל מכל מיני פגעים וצרות ?
מה היה ענינה של הקטרת הקטורת בבית המקדש?
כיצד זה שאותה קטורת גרמה למותם של נדב ואביהו ביום חנוכת המשכן ושל ה250 בפרשת קורח מחד, ואותה קטורת הביאה לעצירת המגפה שהשתוללה במחנה ישראל, לאחר תלונת בנ״י על משה ואהרן באמרם ״ אתם המיתם את עם ה״( במדבר יז ו).
גם צריך להבין מאין היתה לו למשה העצה הזו עם הקטורת, כדי לעצור את המגפה?
טז,א וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.
כך פותחת פרשת קורח את סיפור מחלוקת קורח ועדתו עם משה ואהרון.
סופה כידוע קשה, חלקם נבלעו באדמה וחלקם נשרפו ל"ע.
אבל ברצוני להתבונן כיצד היא התחילה?
הפסוק הראשון של הפרשה פותח בלשון, ויקח קרח...הפסוק מסתיר מאיתנו את מה או את מי הוא לקח, במקום זאת מביא הפסוק את יחוסו , בן יצהר בן קהת בן לוי.
יש להתבונן מה הוא לקח?
מה הוא רומז? מה חבוי בין השורות? אנו לא אחת מתלבטים בשאלות מהסוג הזה בשמענו דברים כאלה ואחרים, אנו יכולים ללמוד שעור על כך ממשה רבנו.