צריך להתבוננן בטענת קורח ועדתו. הם טוענים שכל העדה כולם קדושים. האם אין בזה אמת?! אמנם אנו יודעים שסופם היה טרגי, אבל גם ברור שאם אין כלל אמת בדבר זה הם לא היו מצליחים למשוך אחריהם כה רבים וטובים. ועוד שאנו בהפטרת הפרשה פוגשים טענה דומה לזאת במהדורה מחודשת.
שמואל הנביא שהוא צאצע של קורח, מוכיח את ישראל כאשר הם מבקשים להמליך מלך, מה לכם לבקש מלך, כאשר ה׳ א-לוהיכם מלככם (שמואל א יא). והוא נותן להם מופת, ביום קציר חיטים הוא קורא לה׳ שיתן להם קולות ומטר למען ידעו שלא כשורה נהגו בבקשם מלך.
הנה גם לשיטת שמואל הנביא, המלכת מלך איננה רצויה. האם אי אפשר לנהל חיי אומה ללא מושל, וכולם ילמדו ישר מה׳ מה נכון?
מה פשר כוחה של אמירת פיטום הקטורת, להנצל מכל מיני פגעים וצרות ?
מה היה ענינה של הקטרת הקטורת בבית המקדש?
כיצד זה שאותה קטורת גרמה למותם של נדב ואביהו ביום חנוכת המשכן ושל ה250 בפרשת קורח מחד, ואותה קטורת הביאה לעצירת המגפה שהשתוללה במחנה ישראל, לאחר תלונת בנ״י על משה ואהרן באמרם ״ אתם המיתם את עם ה״( במדבר יז ו).
גם צריך להבין מאין היתה לו למשה העצה הזו עם הקטורת, כדי לעצור את המגפה?
טז,א וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.
כך פותחת פרשת קורח את סיפור מחלוקת קורח ועדתו עם משה ואהרון.
סופה כידוע קשה, חלקם נבלעו באדמה וחלקם נשרפו ל"ע.
אבל ברצוני להתבונן כיצד היא התחילה?
הפסוק הראשון של הפרשה פותח בלשון, ויקח קרח...הפסוק מסתיר מאיתנו את מה או את מי הוא לקח, במקום זאת מביא הפסוק את יחוסו , בן יצהר בן קהת בן לוי.
יש להתבונן מה הוא לקח?
מה הוא רומז? מה חבוי בין השורות? אנו לא אחת מתלבטים בשאלות מהסוג הזה בשמענו דברים כאלה ואחרים, אנו יכולים ללמוד שעור על כך ממשה רבנו.
קשה להבין בפרשתנו כיצד בנ"י לא לומדים לקח, לאחר שקורח עירער על מישרות משה ואהרון ונבלע באדמה יחד עם דתן ואבירם, ו250 השרופים בניסוי המחתות , כיצד בנ"י יכולים לומר למשה ואהרון אתם המיתם את עם ה'?
ובעקבות זאת הם שוב מקבלים מכה, את המגפה. ולאחר המגפה איזה צורך יש בנסיון המטות?
והשלב האחרון בתהליך הברור, עם ישראל בוכה האם תמנו לגווע, אבל בכי זה לא מביא מכה.
כבר ממבט כללי על הפרשה אנו שמים לב שישנו פה תהליך למידה,שעם ישראל עובר בפרשה.