בס״ד ערב שבת פרשת פנחס תשע״ז
בפרשתנו מובא מפקד של בני ישראל. מפקד זה כבר נערך בסוף שנות הנדודים במדבר, ומהווה הכנה לכניסה לארץ. שני כללים לנו בתורה: אחד שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. שנים שרק מה שנצרך לדורות נכתב בתורה. פעמים ששני הכללים האלו מעלים לנו שאלות. כך גם כאן, מה החשיבות לדורות של כל רשימת המשפחתולוגיה של השבטים? במקרים כאלה הלימוד לדורות לא נמצא ברובד הפשט אלא ברבדים יותר עמוקים הרמוזים בפסוקים. מובא בפרשתנו:
{יט} בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: {כ} וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי: {כא} וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי: {כב} אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יְהוּדָה לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת: ( במדבר כו, יט)
כאן אור החיים הקדוש פתח לנו צוהר להבין משהו מהנלמד לנו לדורות מפסוקים אלו.
בס"ד עש"ק פרשת פנחס שנת תשוע"ה
פרשת פנחס הפותחת בשכרו של פנחס עוברת למפקד בני ישראל, לסיפור נחלת בנות צלפחד ולמינויו של יהושע בן נון כמחליפו של משה. או אז עוברת לפרשת הקורבנות של מועדי השנה. לכאורה אין זה מקומם אלה בספר ויקרא המבאר את הקרבנות השונים. שאלתנו מה עושה פרשת הקרבנות בפרשתנו?
בס"ד עש"ק פרשת פנחס התשע"ה
לאחר שהשם מודיע למשה על פיטוריו הקרובים, משה רבנו פונה אל השם ומבקש שהשם ימנה לו מחליף:
{טו} וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְ-הֹ-וָ-ה לֵאמֹר: {טז} יִפְקֹד יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: {יז} אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְ-הֹ-וָ-ה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה: {יח} וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו: {יט} וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם:)במדבר כז)
רש״י פותח את פרושו לפרשיה זו כך:
להודיע שבחן של צדיקים, שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור: לאמר. אמר לו, השיבני אם אתה ממנה להם פרנס אם לאו: (רש"י)
שאלות:
כיצד רואה משה רבינו את תפקיד המנהיג? אילו תכונות נצרכות לו?
למה קורא לה׳ אלוהי הרוחות לכל בשר?
מה כוונתו כשאומר אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ושוב חוזר ואומר ואשר יוציאם ואשר יביאם?
אומרת התורה:
וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {נג} לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת: {נד} לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ: {נה} אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ: {נו} עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט:(במדבר כו, נב)
כיצד התורה מצוה מחד לרב להרבות נחלתו ולמעט להמעיט נחלתו. ומאידך אומרת:
עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט. כיצד אפשר גם לעשות הגרלה וגם לדאוג שכל שבט יקבל נחלה לפי גדלו?
חלוקת הארץ בין האנשים הינה משימה רגישה אשר בקלות יכולה לגרום למריבות וסכסוכים, וכיצד נעשנה כראוי?