"וישב יצחק ויחפר..."
בס"ד לפרשת תולדות התשפ"ד
הפרשה שלנו עוסקת במפעל חפירת הבארות של יצחק אבינו ברצועת עזה, מה שמעלה את הצורך בהתבוננות בשביל יצחק צריך כמה בארות, מה הוא יעשה עם כל המיים?
בס"ד לפרשת ויצא התשפ"ד - הדודאים נתנו ריח.
סיפור הדודאים בפרשה:
וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר־חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל־לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל־לֵאָה תְּנִי־נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ׃
וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת־אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת־דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ׃
וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן־הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא׃
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל־לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי׃
זה נראה שמציאת הדודאים בשדה מזכה את לאה בקלף, ואז כאשר רחל מבקשת ממנה לקבל מהדודאים היא מחליטה להחליף קלף על קלף יותר חזק, לילה עם יעקב בעלה, ואכן זה היה הקלף הנכון, והיא נפקדה בבן החמישי ביששכר ואחריו בבן השישי בזבולון. חז"ל מציינים עוד רווח שלה, היא זכתה להקבר יחד עם יעקב אבינו במערת המכפלה. אם התורה מספרת לנו סיפור זה היא רוצה שנלמד ממנו לימוד לדורות.
בס"ד
מלחמת 'משיב הרוח' (חרבות ברזל) התחילה בפוגרום האיום שעשו ערביי עזה ביישובי העוטף, במשתתפי המסיבה ברעים ובחיילי צה"ל. הטבח הנורא וחטיפת היהודים והנלווים עליהם לתוככי עזה, הציבו שני יעדים מאוד חדים למדינת ישראל: שחרור כל החטופים וחיסול ארגון החמאס על ידי כיבוש כל רצועת עזה מחדש. כיבוש עזה זו משימה מורכבת, הגובה מאיתנו חיי אדם, לצערנו הרב, אבל זו משימה שצה"ל יודע לעשות ונחוש לעשות. בעניין המשימה של שחרור החטופים המצב שונה. כאן, לא רק שצה"ל חסר תוכנית עבודה ברורה, אלא שגם העם מבולבל וחלוק בשאלה, מה צריך לעשות כדי לשחררם. בנוסף ישנה שאלה גדולה מה לעשות אם קיימת התנגשות בין המטרות הללו, האם אנו צריכים לשים בעדיפות ראשונה את שחרור החטופים או את כיבוש הרצועה והשמדת חמאס? ההבנה מהי הדרך הנכונה לשחרור החטופים תשפוך לנו גם אור על השאלה השנייה, על היחס שבין השחרור לבין הכיבוש והשמדת חמאס.
בס"ד
חידוש ההתיישבות בחבל עזה חייב להיות מטרה במלחמה כי: