לפרשת ויקהל יש פתיח, קטע נפרד שעומד לעצמו, חיזוק בשמירת שבת, וכך נאמר שם: 'שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ…(שמות לה,ב) תוך הבנה שבעצם סיפור בניית המשכן הוא המקביל לעבודה בששת ימי המעשה, והמשכן הבנוי הוא מנוחת השבת, השאלה המתבקשת ,למה נאמר תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה בצירה ולא תַעָשֶׂה בפתח?
בס"ד
לפרשת פקודי התשפ"ד
אין הרבה פרשנים או פירושים בפרשת פקודי וגם לא בויקהל, מדוע נגרעת נחלתן של פרשת חשובות אלו, המספרים באופן מעשי על בניית המשכן? היות והפירושים כבר נאמרו בשלב של הציווי על כלי המשכן, על בגדי הכהנים ועל המשכן עצמו, נקודת העניין בפרשות אלו היא דווקא החדשות, הפערים והחידושים שנחשפים במהלך הביצוע ובאופן שונה מאיך שזה היה נראה בשלב הציווי.
שאלה:
מדוע בטבח 7.10.23 כמעט שלא היו כל נפגעים שומרי תורה ומצות בישובים הדתיים שבעוטף עזה, אולם בקרב כיתות הכוננות, חיילי צה"ל ושאר כוחות ההצלה שיצאו להלחם במחבלים היו הרבה מאוד אבדות לציבור זה?
כיצד זה שהקיבוצים הדתיים סעד ועלומים וכן המושבים כפר מימון,זמרת ושוקדה והעיירה נתיבות- ניצלו מהטבח. לעיירות אופקים ושדרות הגיע הטבח והיו שם גם אבדות של שומרי תו"מ במספר קטן יחסית. סה"כ בטבח היו רק כ 1-2% בלבד מההרוגים שומרי תו"מ, לעומת זאת מקרב כוחות הביטחון שנהרגו בטבח ובמלחמה שבאה בעקבותיו אומדים את שומרי התו"מ שנהרגו בכ40% מההרוגים, זה פער עצום, מדוע?
החשבון עודכן בתאריך כז' אדר א' התשפ"ד