בס״ד לפרשת משפטים התשע״ח
מובא בפרשתנו בדיני חובל ומזיק, שהמזיק ופוגע בחברו צריך לשלם לניזק את הוצאות הריפוי, הצער, הבושת והפסד ימי העבודה שגרם לו. לכן נאמר ״ורפא ירפא״ דהיינו שישלם לניזק הוצאות רפואתו. הגמרא במסכת ברכות דף ס״ג לומדת בדרך אגב מהפסוק:
"ורפא ירפא" – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.
ברור שלא זה פשט הפסוק, אבל בכל אופן אנו למדים מהעובדה שהניזק זכאי לקבל החזר הוצאות ריפוי, שיש בריפוי ממש, שזו הוצאה מוכרת, שיש רשות לרופאים לרפא, אבל מהי רשות זו? במה היא תלויה? כיצד זה מסתדר עם הנאמר בדה״י ב, טז,יב:
וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים. אם ניצנה להם רשות, אז מה חטאו של המלך אסא?
האם הרשות הזו הינה אף להבריא מי שהשם לא רוצה ברפואתו?? ואם השם רוצה, מה תועלת ברופא?